מודה באשמה, הכיבוש משחית

אחרי שנים רבות שאני חיה כאן על הרי יהודה ושומרון, הגעתי למסקנה שאכן הכיבוש משחית.  כיבוש הוא מציאות מורכבת שיש לה את כל הפוטנציאל הדרוש כדי להשחית את כל מי שבא איתה במגע.

זה מתחיל כבר בשם "השטחים הכבושים".

את הבית שלי בניתי בישוב עלי שנמצא ביהודה ושומרון בנחלת שבט אפרים, במרומי גבעה הצופה לעבר שילה, עיר הבירה הראשונה של מדינת ישראל, זו שהתקיימה כאן לפני 3200 שנה. זו שממנה גורשנו, זו שעליה חלמנו ואליה שבנו.

מי שחושב שהבית שלי נמצא בשטחים הכבושים משחית שנים של היסטוריה ומורשת של העם היהודי. אמנם אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש כאן שטחים כבושים, אלו שנכבשו מאיתנו מאז ימי בית שני ומאז נכבשו עוד ועוד, אבל בשנת 1967 סוף כל סוף אחרי אלפי שנים של כיבוש חזרנו הביתה. מאז אין כאן שטחים כבושים.

צילום: יהונתן שאול

"אפרטהייד": מי שחי בתודעה שיש כאן כיבוש מאמין שיש כאן אפרטהייד. ההשוואה בין מה שקורה במדינת ישראל לשלטון האפרטהייד בדרום אפריקה או כל גזענות אחרת המוכרת לנו בעולם, מעוותת כל מחשבה מוסרית. חיילינו הופכים לקלגסים, ראשי ממשלתנו לפושעי מלחמה, ומהר מאוד כל מה שקורה כאן במדינה הזו הופך למוקד של שנאה וזעם כי הרי הכיבוש משחית.

כן, הכיבוש משחית. אין ספק, מי שחי בתודעה שיש כאן כיבוש, מהר מאוד שוכח מה המשמעות של עם השב הביתה אחרי אלפי שנות גלות של הרג רצח ורדיפות; שוכח איזה נס גלוי זה המדינה הזו; שוכח כמה חיילינו מוסריים וכמה חפצי שלום אנחנו. אבל הדבר הכי נורא לדעתי, זה השקר וקהות-המוחין שיוצרת שטיפת המוח מבית מדרשם של הכובשים, שצובעת את כל מה שמדינת ישראל עושה בשחור כהה מאוד, ולא נותנת לעובדות לבלבל אותה. החל מהעובדה הכי בסיסית שמי שאחראי לכך שמדינת ישראל שבה הביתה אל אותם חבלי מולדת אלו הערבים עצמם, שניסו להשמיד אותה. ומי שאחראי למצבם כיום זה גם הם, שבוחרים להנציח את מחנות הפליטים ומסרבים לכל הצעת פשרה עם ישראל, ובעיקר מסרבים להכיר בזכות קיומה של מדינת ישראל.

נתקלתי כאן בלא מעט כתבים, ח"כים ופעילי זכויות אדם, שעולמם המוסרי הושחת כתוצאה מהכיבוש.

כתבי איכות סביבה לדוגמא (חלקם כמובן), ברגע שהם חוצים את הקו הירוק לכיוון מזרח, הם שוכחים שלטבע אין גבולות. זיהום מי תהום של הפלסטינים? זה בסדר גמור. מי התהום שלהם, אם הם רוצים לזהם אותם, זכותם! המפחמות שמזהמות את האוויר של כולנו, חלילה לנו מלסגור. בנייה בלתי חוקית על שמורות טבע מוכרזות? מצוין, כל המרבה הרי זה משובח! אבל ברגע שהם חוצים את הקו הירוק מערבה פתאום הם מתעשתים: בנייה של עקורי גוש קטיף בחבל לכיש? אסון, מה יהיה עם זבוב החולות הנדיר שחי שם? קדימה לבג"ץ.

זכויות אדם ביו"ש: רק אם אתה פלסטיני אתה קרוי אדם. כל השאר כובשים. הם הכובשים גונבים את כספי המדינה, גוזלים את אדמות השכנים, שורפים עצי זית ומרססים תגי מחיר, ולכן, מותר להכפיש אותם, לשנוא אותם, לכתוב מאמרים שלמים על מה מותר לעשות להם ומה לא לתת להם.

ראיתי איך חברות הכנסת עדי קול ומיכל רוזין, שנושא זכויות האדם קרוב לליבן, סירבו לחתום על הצעת חוק לתקן את חוק עבודת הנשים כך שיחול גם ביו"ש (כרגע לידיעתכן, הוא לא חל). בתשובה לבקשה הן ענו כי "דאגה אמיתית לזכויותיהן של נשים ולשוויון אמיתי, תתבטא, על פי תפישת עולמנו, בתביעה לסיום הכיבוש והקמת מדינה פלשתינית בגבולות 67'".

ולכן אני באמת חושבת שהכיבוש משחית! הוא בעיקר משחית את עולמו המוסרי של מי שחושב כך. לעומתו מי שחי בתודעה שזו ארצנו, של חזרה הביתה לחבלי מולדת, מבין שיש כאן זכות גדולה שמלווה באחריות גדולה. לא הכל כאן טוב ומושלם, ויש הרבה מה לתקן ולשפר. יש לנו אחריות מוסרית, ונכון, לעיתים אנחנו גם לא בסדר, ואת זה חייבים לתקן ולשנות.

אני לא מתעלמת מהעובדה שיש מציאות מורכבת של עם נוסף שחי כאן, שונא אותנו, חפץ בהכחדתנו ולמרות זאת הוא כאן, ולכן צריך לחשוב איך דואגים לו ואיך מוצאים לו מקום בבית הזה. בית שהוא שלנו, לא כבשנו אותו ולא לקחנו אותו, רק חזרנו אליו אחרי אלפי שנות גלות וגעגועים.

ומה הפתרון שלי למצב המורכב?

אולי בפוסט הבא.

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם