אבא אחר

התפר העדין בין יום הזכרון ליום העצמאות מבטא עבורי מרקם חיים. לגדול עם אבא הלום קרב זה להבין מגיל צעיר מורכבויות. לחיות בבלבול מה יש, נוכח, קיים, ומה חסר ולא יהיה לי. להתייחד ביום הזכרון עם הנופלים והאובדן הנפער בלכתם, ולדעת שאבא שלי זוכר אותם כל השנה. שהוא אומנם חזר מהמלחמה, אך היא חזרה איתו, נוכחת שם יום יום. לחגוג את יום העצמאות ולשמוח על ההישגים ב-72 השנים שחלפו ולדעת שחלק מהותי בעצמאותו של אבי נלקח ממנו לפני 47 שנה.

מלחמת יום כיפור. אבי, עלם צעיר בן 24, מקבל את קריאת ההתייצבות לבוש בבגדי חג. פרידה מהירה מאמי, אישה צעירה שעדיין לא יודעת שחייה הולכים להשתנות מהקצה אל הקצה, וממני, תינוקת קטנה בת שלושה חודשים.

מהחווה הסינית שבסיני הוא חזר אדם אחר. המבט השתנה. המלחמה חזרה איתו, רק שעכשיו זו מלחמה על נפשו שלו, על הגנת המולדת הפרטית שלו, על הנשמה שלו. ולמלחמה הזו יש מעגלים של נפגעים. בת הזוג, הילדים, המשפחה והחברים. הכל השתנה. מאדם חברותי ואהוב אבי הפך לשקוף. מסגרות חברתיות התפרקו. לאט לאט הוא נדחק לשוליים.

צילום: לשם סלע-שחר

כשהוא אובחן בהפרעה והיא קיבלה שם רשמי, פוסט טראומה, היא פשוט נכנסה לחיינו כבת בית. לא היינו זקוקים לה כדי להרגיש בקיומה כל השנים, אבל בשבילו זה היה מהותי. הוא לא סתם פגום, יש הצדקה לכל הסיוטים בלילות, לחוסר היכולת להביע רגשות, לחוסר העקביות בשגרת עבודה והבאת פרנסה וליכולת להגיע להגשמה עצמית.

חמישה ילדים אנחנו. גדלנו בעולם בו הוודאות לא קיימת. אין תוכניות, כי הכל תלוי איך אבא ירגיש, סעודות משפחתיות מתקיימות בלעדיו, מסיבות סיום חסרות אותו. הוא כאן פיזית, אבל נפשית הוא עדיין מוציא את גופות חבריו מטנקים שרופים בחולות סיני. ואיש לא מדבר אתנו כי באמת אף אחד לא יודע. אין מודעות להלומי הקרב, אין תמיכה מקצועית באמא שלנו שנושאת הכל על כתפיה, ומתפקדת לבד בתוך הכאוס הזה. 

להיות ילדה של אבא הלום קרב זה לפתח ג'י.פי.אס פנימי שמקושר לגלאי רגשות של כולם. המטען הוא אבא, וממנו נקשרים חוטים עדינים בין אמא לבין כל אחד מהאחים. זו פצצת זמן מתקתקת בין טוב לרע. בין צחוק לבכי. בכי קולני שמונע להביא חברים הביתה. יש בבית כזה הרבה אכזבות, ויש כעסים אבל יש גם הרבה הומור, בעיקר שחור, שעוזר להתגבר על המצב.

אמא שלנו לימדה אותנו הרבה שיעורים לחיים, ואנו חבים לה את שפיותנו. השיעור העיקרי שלמדנו ממנה הוא שלא משאירים פצועים בשטח.

ביום הזכרון האחרון נפתחה קבוצת פייסבוק סגורה לילדים/ות של הלומי קרב, במטרה לחלוק בנטל הנפשי והרגשי ולשתף בחוויות חיים.
נשמח למשתתפים ולהפצה למתאימים.
דור שני להלומי קרב: https://www.facebook.com/groups/713890122688997/