סיפורה של מלכה

הייתי בת עשרים ומשהו. השעה הייתה בערך שלוש בבוקר ואני מוצאת את עצמי מסתובבת ברחובות ומדברת עם ה'. בלי מחיצות, אפילו קצת בקול רם, ויודעת שבטח שומעים אותי אבל לא כל כך אכפת לי.
היה זה ליל פורים הראשון שלי במדרשת שובה בעפרה. המון ריקודים (וגם לא מעט יין), דיבוק חברות עם בנות שמעולם לא פגשתי קודם והרבה קודש מתגלגל באוויר ועל הרצפה.
שם לראשונה, הבנתי מה זה פורים, מה הסוד הגדול שמסתתר ומתחפש בחג הזה. איך אפשר לאבד את הדעת ואת השכל לכמה שעות ולזרוק את המחיצות שמפרידות ביני לביני, וביני לבין ה', וזאת הרגשה מדהימה. אחר כך גם התחלתי לקרוא מגילה מול נשים במקומות שונים; בבתים, במדרשות ואפילו בבית כנסת אחד על הבימה.


צילום: ברוך גרינברג

אני לא פמיניסטית, אין לי שאיפה לשנות את העולם הנשי-דתי, אבל בפורים, מצאתי את המקום שלי.
והקשר למגילה ולאסתר המלכה, הגיבורה הראשית שלה, לא הגיעו רק מריקודים ושמחה, אלא גם מסקרנות ולימוד מעמיק - מי היא הייתה, מה עבר עליה באמת בארמון, והאם ידעתן (זהירות, ספויילר) שהסוף שלה דווקא היה טרגי? בעוד עם ישראל חוגג את הניצחון ואת ה'נהפוכו' הגדול, אסתר נשארה בארמון עם אחשוורוש. עצוב.

כשיצאתי לחיים 'האמיתיים', אחרי שנות מדרשה כאלו ואחרות, כאב לי לשמוע שעבור נשים לא מעטות מסתכם החג בתחפושות לילדים ובהכנת משלוחי מנות עד אין קץ. החלטתי שאת האור הגדול שאני נחשפתי אליו, אני רוצה להעביר הלאה, אז כתבתי הצגת יחיד ונתתי לאסתר המלכה את הבמה.
תמיד כשקוראים סיפורים מהתנ"ך, אנחנו כבר כל כך יודעים את הסוף, שכל המתח והדרמה נעלמים. אבל מה היה קורה אם לרגע היינו שוכחות מה יקרה ומצליחות להיות עם אסתר ברגע המטלטל בו היא מחליטה לשים את נפשה בכפה וללכת לאחשוורוש?! היא לא יודעת שהוא יושיט לה את השרביט, מבחינתה היא הולכת למוות וודאי, ובכל זאת היא הולכת.
מה עובר עליה רגע לפני כן בחדר שלה? על מה היא חושבת? על מה היא מתפללת? ולמה ואיך היא מחליטה ללכת אל המלך? במגילה אלו פסוקים בודדים, על הבמה זו הצגה מלאה.

מתוך ההצגה "כתבוני לדורות". צילום: ברוך גרינברג

הצצה לדמותה של אסתר שהיא מלכה, מורמת מעם, ובכל זאת מתלבטת ומתגברת.
בעיניי, היכולת להיכנס פנימה אל הדמות, אל הנפש שלה, בלי לפגוע במי שהייתה – שם טמונה גדולתה של אסתר ושם טמון הקשר שלנו אליה.
מה שהולך איתי כבר שנים מסיפור פורים הוא האמונה האמיתית, הפנימית, שבאמת יכול ה' להפוך הכל לטובה, וכל כך קשה לזכור את זה ביום יום שלנו. במשך שנים באותן מסיבות פורים, עת הייתי עדיין רווקה, בכיתי לה' שיראה לי שבאמת הכל יכול להתהפך לטובה ובסוף זה אכן קרה. היום אני נשואה באושר ב"ה, לבעל מקסים, ואמא לילדה מתוקה.

לכולנו יש לפעמים רגעים שנדמה שיש עלינו איזו גזירה שנחתמה בטבעת המלך ואי אפשר להשיבה, והמחשבה שקופצת לראש היא, מה הטעם בכלל לנסות? הרי ממילא כלום לא ישתנה.
אך אסתר מראה לנו אחרת ומוכיח לנו סיפור פורים – גם אם אין לנו מושג איך, הקב"ה באמת יכול לסובב בסוף הכל לטובה. שנזכה.

***

מועדי ההצגה "כתבוני לדורות":

ניצן - מדרשת כיסופים - כ"ט שבט, 24/2

גבעת הראל - ח' אדר , 4/3

לטרון -  ט' אדר, 5/3

מעלה מכמש - מוצ"ש תצוה, 7/3

עפרה (הצגה סגורה) - י"ב אדר, 8/3