פתקא טבא

מחר (בפעם השנייה ואפילו השלישית השנה אם נחשיב גם את הבחירות המקומיות), נלך לקלפי ונממש את זכותנו (וחובתנו) הדמוקרטית לעצב במו פתקנו את דמותו של בית הנבחרים שלנו ולמעשה גם את דמותן של החברה והמדינה שלנו.

מה עוד יש לומר שלא נאמר? אנסה בשורות הבאות לשתף במחשבותיי עם סיום המרתון החוזר שהוזנקנו אליו בעל כורחנו.

צילום: TPS

פוליטיקה של (טשטוש) זהויות
הסבב החוזר התאפיין להרגשתי בהידרדרות מהירה ואכזרית לשיח פרסונלי מכפיש, משחיר ופעמים רבות גם רחוק מן האמת.
במקום לעסוק בדיון האמיתי והמהותי שיחדד את העמדות, שכל מפלגה תציע את מרכולתה האידיאולוגית והפרגמטית הגענו לקרב מהלומות רטורי שהתמקד בעיקר בטשטוש ה"אני" הפוליטי והמפלגתי והתמקד בשלילת ומחיקת ה"אחר".
לבוחר הנבון שרצה להעמיק מעט ולדון בינו לבין עצמו באשר לבחירתו לא נתנה הפעם ההזדמנות לעשות זאת.
מישהו מצא מצע?

צילום: TPS
צילום: TPS

ארץ שנאהב
לפני כחודש עברנו פיגוע קשה מאד ממש מתחת לבית שלנו, בעין דני, בו נרצחה רינה שנרב הי"ד.
החיבור והקשר העמוק של דמים בדמים נגעו בין דולב ללוד התהדק עוד יותר. והתחושה המורכבת של החיים בארץ יפיפייה ואהובה מחד אך מאוימת על ידי דורשי רעתנו מאידך, הלכה והתחזקה בשבועות האחרונים בהם נרצחו ונפצעו צעירים, ממיטב הנוער שלנו בגוש עציון ובגוש דולב-טלמונים.
בימים האחרונים מתברר ומתבהר כי אם חשבנו שהבחירות הללו יותר קשורות למחלוקות בתחום צביון המדינה והסוגיות העוסקות בממשק של דת ומדינה, הרי שמתברר כי חס וחלילה נעמוד שוב, אם לא תקום ממשלה המחויבת למפעל ההתיישבות ולארץ ישראל על מרחביה, בפני איום משמעותי על ההתיישבות ועל בטחון אזרחי מדינת ישראל.
הגמגום ששמענו מהצד המרכזי-שמאלי של המפה והעמימות יחד עם הבלחות הבטחת הריבונות מצד מפלגת השלטון, מותירות אותי, תושבת עוטף נתב"ג וצופת גוש דן שגרה 20 דקות ממודיעין ו-5 דקות מרמאללה, בתחושה קשה של אי ודאות.

צילום: TPS

תורה, מה תהא עליה?
ואחרי הכל, בעומק, הבחירות האלו חושפות את הפער העצום שבין התקשורת לבין המציאות, בין חלק ניכר מהפוליטיקאים לבין עמך ישראל, בין דברי ההסתה והפרנויה מהדתה לבין החיבור העמוק והטבעי למסורת, ליהדות ולשורשים.
עם ישראל שב לארצו לאחר 2000 שנה כדי להקים בה (במודע או שלא במודע) 'ממלכת כהנים וגוי קדוש'.
בתהליך ארוך ומפותל זה קורה לנגד עינינו.
ולכן למקומן של הזהות היהודית, אהבת התורה והמסורת חשיבות עצומה בבניין האומה ותחייתה בארצה.
זכיתי בכובעי (או שמא נאמר במטפחתי...) המקצועי והציבורי לעמוד בראש פורום המדרשות התורניות לבנות. עולם התורה הציוני דתי בכלל והנשי בפרט, נמצא במהפכה עצומה של גדילה והתפתחות.
זהו חוט השדרה שמחזיק את הציבור שלנו, שמחיה ומטעין אותו בכוחות לעשייה המופלאה בכל התחומים.
ברור לי שרק שליחי ציבור המחוייבים לאמת תורנית זו, חיים ופועלים מתוך השקפת העולם הזו, הם אלו שיפעלו למען ביסוס והגדלת עולם התורה לנשים ולגברים, יהיו שליחי אמת למען הציבור שבחר בהם והעריך את היכולת להתאחד על אף ההבדלים למען המטרות המשותפות שכולנו מסכימים עליהן.
אני מתפללת ש"הבוחר בעמו ישראל באהבה" יוביל מחר את "יום הבוחר" לבשורות טובות לנו ולכל עם ישראל, ושנזכה לשנה טובה ומתוקה.