האמנם מצאתי אהבה?

ימי סוף הקיץ מתאפיינים בהרגשה קלילה יותר מאשר ימי ראשיתו. לאחר שפתחנו באבל, מצור וחורבן, יצאנו אל ט"ו באב, ימי הבציר והמחול בכרמים שמשתלבים בשלל החתונות שהמתינו בסבלנות לימים אלה. רמזי אלול חומקים להם בעדינות פנימה דרך קרירות של ערב, ובראשי ההרים כבר עוטה מלוות הכלה בת השלוש סריג ורוד על שמלתה הלבנה.

ב-א' אלול אנו חוגגים עשר שנות נישואים. יומיים לאחר מכן אחי הקטן, צעיר החבורה, אח לאחר חמש אחיות, יינשא גם הוא לארוסתו המתוקה ויוסיף עוד שמחה לימים מלאי אהבה אלו.

לכבוד שני המאורעות ישבתי לחשוב קצת על נישואים, אהבה ושותפות שנבנית בתווך.

לא מזמן אמרה לי מישהי באיזה דיון, 'זה לא חכמה שאת אומרת כך, את מצאת אהבה'. ופתאום המשפט הזה היה נשמע לי כל כך מוזר. האמנם מצאתי אהבה? הביטוי מציאת אהבה מהדהד לי את הפסוק בשיר השירים: "עַל-מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו"; כלומר, משהו מסוים או מישהו מסוים שמחפשים ומחפשים עד שמוצאים וברגע שמוצאים אותו אוחזים אותו ולא מרפים ממנו: " עַד שֶׁמָּצָאתִי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ ". כך לא נראית האהבה שלי בת העשר שנים.

השבוע מתן ואני שוחחנו על הפעם הראשונה שנפגשנו, אי אז בהשלמה למניין יום הכיפורים באחד מהיישובים בבקעה. הוא אמר שכשהתעקשתי לתת את שאריות העוגיות לחיילים ונשאתי צלחת עוגיות שהתפזרה על הרצפה והוא בא איתי ועזר לי להרים אותן, אז הוא הבין שיש כאן משהו מיוחד. אני לעומת זאת אמרתי שברגע שראיתי אותו לראשונה חשתי שיש כאן מישהו אצילי כזה שמוצא חן בעיניי. אז בדיעבד שנינו זוכרים את הרגע הראשון וכעבור כמה זמן הוא הופך להיות קסום ובעל משמעות. אולי אפילו רגע שאפשר לקרוא לו 'מציאה'. אך מן הסתם לכל אחד מאתנו היו עוד רגעים כאלה עם אנשים אחרים, רגעים שחלפו ונשכחו ככל שהאנשים שעמם חלקנו אותם חלפו מחיינו. הרגעים הללו היו משמעותיים לא בפני עצמם, אלא רק כחלק מהדרך שבה בחרנו ללכת.

לא מצאתי אהבה ומאז אני הולכת אתה יד ביד לאור השקיעה. מצאתי מישהו ללכת אתו את הדרך ומאז אנו יחד מחפשים את הדרך הנכונה. מחפשים את המילים הנכונות, מחפשים את משמעות האהבה, השיתופיות, ההורות, הזוגיות וההתמודדות בסבך הדברים שהבגרות מזמנת לנו. בזה אחזנו ולא הרפנו – בדרך עצמה, לא באהבה. אני חלילה לא ממעיטה בערך של למצוא את המישהו ללכת אתו את הדרך, אבל זה נשמע אחרת לחלוטין מ'למצוא אהבה'. היום, כעבור עשר שנים, אני יכולה לומר שגם מצאנו אהבה. אבל לא בדרך ניסית שפתאום חדרה לעולמנו, אלא דווקא דרך סבך השבילים, דרך ההיכרות המחודשת עם האדם אתו אנו חיים על שלל חסרונותיו ויתרונותיו, דווקא שם מוצאים אהבה.

בבוקר ט"ו באב אמר לי שותפי לדרך שבעיניו אין הבדל גדול בין לחטוף מישהי מהכרמים לבין לצאת עם מישהי תקופה ארוכה ואז להתחתן. כך או כך זה הימור מסוים, כך או כך אתה לא יודע על האדם הזה מספיק כדי לבחור בו לחיים שלמים. כך או כך הוא ישתנה עוד אלף פעם במהלך הדרך וכך או כך לעולם לא תכיר אותו באמת עד שלא תעבור אתו הרפתקאות של הריונות, לידות, שמחות ואכזבות. ובאמת, אין הרבה קשר בין שני הצעירים שהיינו לפני עשר שנים (או כמעט אחת-עשרה שנים של היכרות) לבין מי שאנחנו היום. נכון שהדברים שנשאו חן בעיניי ביומיים הראשונים של ההיכרות מוצאים חן בעיניי גם עכשיו. נכון שחלק מהדברים שהיו קשים לי, קשים לי גם עכשיו. אבל חוץ מזה הכל השתנה. גם אני השתניתי ועודני משתנה. וגם הילדים שלנו ומה שהם עושים מאתנו, והמציאות המשפחתית של כל אחד מאתנו והעבודות שלנו והבחירות שלנו. הכל משתנה ללא הרף. ככל הנראה, אם מישהו היה שואל את מתן אי אז אם הוא רוצה להתחתן עם מישהי שתוך עשר שנים תלמד בבית מדרש למנהיגות הלכתית, מתן היה סובר שמדובר בבדיחה. והנה, היום הוא שותף מלא לבחירה הזו שלי.

צילום: דוד מיכאלי החתן היקר

ולכן, כשאני מסתכלת על זוג צעיר, כל מה שאני רוצה להגיד להם זה – איזה כיף לכם. עוד אין לכם מושג מה זאת אהבה. כי מה שמרגישים עכשיו זו לרוב נשיאת חן הדדית. קשר של שותפות שעוד לא ברור לגמרי למה בוחרים אותו. מה שיש לכם עכשיו זה נפלא וטוב אבל הטוב ביותר עוד לפניכם. כי יחד אתם תחפשו את האהבה. אולי בדרך הקלה ואולי בדרך הקשה. אבל כך או כך זו תהיה דרך משמעותית שתעצב אתכם ותעצב את העולם שלכם כפי שמעולם לא היכרתם אותו. וכל מה שאני מאחלת לכם, שגם אם תחשבו שכבר מצאתם אהבה, לא תפסיקו לחפש אותה לעולם.

אוהבת אתכם המון אחים יקרים שלי.