אומנות, טעם, אדמה

"ימין או שמאל?" האיש שלי שואל.

דילמה. שני קרוואנים, סירה קוצנית וזהו. איזה מהם יהיה הבית שלנו?

רגע של התלבטות. שמאל. למה? ככה. מסתבר שההימור הצליח. היה לנו קצת יותר חשמל במשך השנים לעומת השכנים. חשמל מבחינתי (וגם מים...) זה לא דבר מובן מאליו. 12 שנים, לאט לאט מתקדמים ומשתפרים, ועדיין לא מובן מאליו.

אחרי שבוע וחצי הגיעו השכנים הראשונים. כמה שמחתי שזו משפחה עם ילדים וקולות משחק וצחוק, שיצטרפו לשקט הטוב שיש כאן. והנה, הגיעו עוד אנשים טובים, והישוב גדל ופורח. כבר 60 משפחות והמון ילדים מתוקים, קהילה, בית כנסת, ערבי תרבות, בתי קבע ועוד.

"כמה טוב יש כאן. צריך להביא את כל עם ישראל לפה", האיש אומר ושוב מאתגר אותי: "בואי נבנה צימרים, אנשים יבואו, ייהנו מהנוף ומהשקט, ואת תוכלי לארח אותם כמו שאת אוהבת". אומר ועושה.

איזו חדוות יצירה. הוא בונה, אני מעצבת, והחלום מתממש מול עיניי.

אורחים ראשונים מגיעים, איזו התרגשות! וממשיכים להגיע עוד ועוד לחבל הארץ היפה הזה, מטיילים, נופשים ונהנים.

"אז מה יש לעשות פה חוץ מלנוח ולטייל במעיינות?" שאלו. האמת, שלא כל כך ידעתי מה לענות. לפני כמה שנים עסקי התיירות היו ממש נדירים באזור, והמעט שהיה לא נתן מענה מספק.
"יש לי סטודיו בו אני יוצרת בזכוכית. בואו ליצור יחד איתי", עניתי. הכנו כלים, תכשיטים, בתי מזוזה ועוד. כל זוג והיצירה המיוחדת לו. גיליתי כמה אני נהנית לאפשר לבני זוג, משפחה או חברות, רגע של פסק זמן מיוחד וחווייתי, לא שגרתי, לראות שבכל אחד מסתתר אמן. חיתוך של זכוכית, עם כלי עבודה של ממש, מתאימים לגברים, נשים ונוער וחומר גלם עם אינסוף גוונים. ארץ האפשרויות ה(כמעט) בלתי מוגבלות. כל אחד והיצירה שלו. הייחודיות שלו.

כיף ליצור וכיף לארח. נפלא. "בוא נביא לפה המון אנשים, שיכירו את המקום, את האדמה ואת האנשים הטובים שיש כאן". הפעם היה תורי לאתגר. איזה רעיון, אבל איך נביא ולאן? החלטנו לשתף עוד כמה שכנים ברעיון שלנו. אם כבר יבואו אנשים, הם צריכים שיהיה מה לאכול, ולאן לטייל, ולראות יצירות אומנות מיוחדות, ושיהיה מעניין גם לגברים וגם לנשים... שיהיה כיף לבוא, להסתובב, לשבת רגע על ספסל מול הנוף עם קפה ועוגה משובחת...

 וכך נולד יריד "אומנות, טעם, אדמה". עבדנו במרץ כולם יחד, וכמות האנשים הגדולה שהגיעה הפתיעה אותנו כל כך. אני מדגימה את העבודה בזכוכית בסטודיו, ובמקביל יוצא סיור ברכב ספארי, אנשים יושבים בבית הקפה המאולתר בבית שלי, שבזכות כל השכנות המקסימות היה ממש משובח, היו גם טיולי אופניים, דוכנים של אומנים נוספים, ועוד...

היה כל כך טוב שהחלטנו להפוך את היריד למסורת, והשנה הוא יתקיים ביום שישי, כ"ט באדר תשע"ה, 20.3.15. מוזמנים לחוויה מדהימה ואל תשכחו לבוא להגיד לי שלום. מחכה לכם.

 

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם