ערכים מתגלגלים ברחובות

לשחף יש קעקוע של מספר על היד. לא כמו בשואה, אלא במאונך, יותר לכיוון הזרוע, ורק עם שלושה מספרים - 269. ימי השישי שלה עמוסים באירועים שהיא מארגנת, מיצג והפגנה וכינוס. בשאר ימי השבוע היא באוניברסיטה, בעוד הפגנה, או בעבודה שלה בפרופיל חדש - סיוע לסרבני גיוס. "משתמטים", אני מתעצבנת יום אחד, שחף צוחקת, "ואת כובשת".

אני לומדת באוניברסיטת תל אביב, שבה שחף ואני יושבות בשיעורים ורושפות אש, תמיד מסיבות הפוכות. "הנרטיב הציוני", היא משתגעת בקולנוע ישראלי, "תראי איזו שנאה עצמית, רגשי נחיתות", אני משיבה לה. לה האוניברסיטה מוסדית מדי, ומשועבדת לפריץ המעניק לה את כספיה - מדינת ישראל. לי האוניברסיטה שמאלנית, הפוסט מודרניזם עולה לה לראש, מטרף מערכות במילים יפות.

היכרנו בשיעור תסריטאות, בשנה א' סמסטר א'. כיתה קטנה ודחוסה בבניין מרתפי, עשרים וחמישה סטודנטים טריים בתוכנית למצטיינים ברוח ואומנויות של אוניברסיטת תל אביב. ערב בחירות במדינת ישראל. המרצה קצוצת השיער ניסתה להדגים מה זה קונפליקט, ודגה אותי - מתנחלת שאוהבת לדבר על זה. מולי היא העמידה את עדי, בחורה בלונדינית מתולתלת, שמאלנית ופטפטנית. הויכוח התלהט, הטונים קצת עלו, הקונפליקט בהחלט הודגם - אבל המרצה קצוצת השיערכבר לא הצליחה להפריד בין הניצים.

בשלב מסוים, הכיתה כולה משותקת, זעה באי נוחות. עיני כולם בעדי, שמצליפה בי את הטענה הקשה ביותר שלה: "אין לי חברים ימנים, כל החברים שלי שמאלנים, ולא סתם. ימנים הם פנאטים גסי נפש". ולמול זה מבליח בי חיוך, כי כמה מנותקת העדי הזאת, אבל אז שחף מתערבת, קמה באחת מכסאה, העגיל בגבתה רוטט בעצבים. "תקשיבי", היא פונה אליי, עיני כולם עוקבות אחריה, "אני חלק מהקמה של ארגון בשם אנרכא-פמיניסטיות ודווקא אשמח להיות חברה שלך".

בסוף הדיון ההוא רכשתי לא מעט חברים, ובכלל החבר'ה שלי מהאוניברסיטה היו אצלי לא פעם בעל האש בגבעה, ואני מרגישה שהאחיזה בקצוות מעשירה את עולמי. יש לי כמה חברי נפש מהאוניברסיטה - שי הערס שלומד פילוסופיה, כרמי מאמן הספורט שנקלע לאקדמיה בעל כורחו, מור חשופת הבטן, עדינת הנפש וחדת המבט, ושחף שבאה אליי לארוחת שבת אחרי עוד הפגנה נגד הכיבוש.

השיח ביננו הוא לעולם לא פוליטי. שחף היא פעילה הדוקה למען עקרונותיה - טבעונות ובעלי חיים, פמיניזם במובנו הרדיקאלי ואנטי-כיבוש אלים. היא ישבה בכלא לא פעם למען ערכיה, לעיתים דיממה למענם - ואת זה אני יודעת להעריך. כשהיא מרגישה שכולם ימניים ונגדה, אני מרגישה שכולם שמאלניים ונגדי. אחת מול השנייה, אנו שותפות לקימה בבוקר למען הערכים שלנו. בעולם שאיבד משמעות, ששבר את כל מה שהאמין בו, ושבר שוב, ושבר את השבור, אנחנו  מאמינות שיש למען מה ולמען מי להמשיך להילחם.

בוקר שישי אחד, הלכתי עם מצלמה לתעד מיצג ששחף ארגנה. מרכז תל אביב, השעות המנומנמות של היום, ושורות של אנשים עומדים בטורים לבושי מדים צחורים, ואוחזים חיות מעבדה מתות. העוברים והשבים נגעלו, עומדי המיצג דמעו, ואני התבוננתי בערכים השונים המתגלגלים ברחובות - מחכים שמישהו ירים אחד מהם באקראי, יחיה וימות למענו.

 

ההרשמה לכפרי הסטודנטים של קדמה לשנה הבאה בעיצומה, בואו לקבל מלגת לימודים ולגור בנוף קסום! לפרטים בפייסבוק https://www.facebook.com/kedma.hityashvut.

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם