ניצחת איתי הכל
26.11.2019במזל טוב ושמחה גדולה חגגנו לטוהר שלנו בת מצווה. מאוד התרגשנו. כמו כולם. לא. לא כמו כולם. הרבה יותר מכולם. ב-12 השנים האחרונות עברנו דרך ארוכה, ולמדנו בה הרבה על פריצת גבולות והגשמת מטרות ועל האנשים שהולכים אתנו בדרך
אז מה אתה רוצה ילד?
16.03.2017נער צעיר ונמרץ קם מוקדם בבוקר, מכין חביתות, כריכים עם שוקולד וחמאת בוטנים, מעיר את אמא, מזרז את אחותו ועולה להסעה המובילה לבית הספר. לא, זו לא משאלה. זו מציאות. ולא היה פשוט להגיע אליה.לפני שנה, כמו כולם, חיפשנו מקום לימודים לבננו שעמד לסיים את כיתה ח' בחטיבה האזורית הסמוכה לבית שלנו. כמו כולם, אולי קצת יותר מדי כמו כולם, עברנו על רשימות הישיבות, עשינו סינון, חשבנו מה הכי נוח, מה הכי מתאים.גואל, הבן...
ולא לפחד מהפחד
21.01.2016הייתי כלה צעירה ביישוב עמונה כשמחבל חדר לבית משפחת גביש באלון מורה ורצח ארבעה מבני המשפחה, ההורים דוד ורחל, הבן אברהם והסב יצחק קנר. זה היה במוצאי חג הפסח תשס"ב ומאז התחלתי לנעול את הקרוואן כשבעלי לא היה בבית. לא עניתי לדפיקות בדלת אם לא ידעתי שמישהו שאני מכירה אמור לבוא. הפחד חלחל עמוק. באותה שנה היו פיגועים רבים ולא פחדתי להסתובב ברחובות בירושלים ולאכול פיצה גם אחרי הפיגוע בסבארו. לא פחדתי גם כשפ...
ביתו צפוף לרווחה
23.11.2015לפני שבועיים ליווינו את חמי, ר' שלום עצר, למנוחת עולמים. הכרתי אותו כדמות ציבורית שנים רבות אך רק לאחר החתונה עם רפי התחלתי להכיר אותו באמת. בימי השבעה גיליתי שלא הכרתי אפילו קצה של האישיות הענקית.הגעתי לבית החם של משפחת עצר לפני 15 שנה, כלה צעירה שקצת בהלם מגודלה של המשפחה. כמו כל זוג צעיר הגענו כמובן להתארח בשבת. גם אני גדלתי במשפחה תימנית אך במנטליות ממש שונה. ידוע (אולי לא לכולם) שתימנים מגישים ...
פתח ליבך
21.05.2015לפני פסח טוהר בתי כבר החלה לדקלם – "הורים יקרים, ברוכים הבאים...". עדיין לא קיבלנו הזמנה אך הבנתי שמסיבת הסידור בפתח. בכלל שכחתי שיש דבר כזה, ושאנו עתידים להשתתף בו.לפני כשנה וחצי הגיעו הילדים לבית הספר, לא סתם בית ספר, בית ספר לחינוך מיוחד. רובם לא ידעו לקרוא וחלקם אף לא הכירו את האותיות. לאט לאט התקדמו. עוד אות, עוד מילה ועוד צליל. לילדים האלו זה לא פשוט. אני רואה את טוהר מחברת את האות לצליל שמתח...
עיניים בוחנות
30.10.2014לפני 13 שנים, כשהיינו זוג צעיר, חיפשנו את מקומנו ביהודה ושומרון. כמתנחלים בני מתנחלים, האופציה לגור בעיר לא עמדה על הפרק, אך ידענו כי לא כל שערי הישובים פתוחים בפנינו. ידענו שאפילו ביישובים בהם גרים ההורים שלנו אין זה מובן מאליו שיקבלו אותנו כחברים מן המניין. ידענו שכרווקים הם נאלצים לקבל אותנו בכל מצב, אבל ברגע שנישאנו - אפילו יישוב שגדלנו בו כל חיינו ומכיר בדרך כלל את אישיותנו החיובית, מודד את קוט...
המרוץ אחרי כדור הקסם
01.06.2014בשבוע האחרון החלו להופיע בבית ההזמנות למסיבות הסיום השונות של ילדיי. ההזמנות הזכירו לי שעוד מעט מסכמים שנה. רק לפני שנייה עלינו לכיתה א'. תחושה מוזרה שזה היה אתמול. איך מסכמים שנה? עוד לא הספקנו כלום.שלחתי לבית-ספר-מיוחד ילדה מהממת עם חששות רבים. לא ידעתי אם להאמין או לא, אם לקוות שהיא תלמד לקרוא או לא לפתח ציפיות, אם לרצות שיהיה לה טוב או לפחות לצפות שלא יהיה לה רע.למרות הקשיים שבהחלט היו, הבת שלי ...
יום מיוחד עם ילדה מיוחדת
28.08.2013אתמול ליוויתי את הבת שלי ביומה הראשון בכיתה א', כמו המון הורים אחרים ברחבי הארץ. בשבילי זה היה יום מיוחד כמו כולם. כמו כולם? לא ממש.עבורי זה היה יום מיוחד עם ילדה מיוחדת.אצלנו המעבר לכיתה א' בכלל לא היה ברור ולא מובן, ולווה בשנה שלמה של התלבטות וחששות. אולי יתאים לה להישאר בגן? איזה בית ספר יתאים לה? איך היא תסתדר?חלק מההורים ודאי ראו יום זה כמובן מאליו, הילד הגיע לגיל המתאים והוא עולה לכיתה א' עם ח...
הכירו את הנבחרת
קראו על הכותבות הנהדרות של מתנחלות ברשת, ותוכלו להכיר אותנו קצת יותר לעומק
