תשובה שלילית
12.03.2019
בימים אלה קיבלו הרבה נערים ונערות מכיתה ו' תשובה שלילית מהישיבה או מהאולפנה שאליה רצו להתקבל. מאי שם רשמו להם מכתב רשמי כזה,
משהו בנוסח: "זה לא אתם, זה אנחנו", ושלחו אותם לדרכם.
הם אף פעם לא יידעו למה הם לא התקבלו - ציונים, דרך ארץ, ריטאלין, קשרים עם ההנהלה.
מה גורם לילד אחד להתקבל ולילד אחר לא להתקבל??
העיקר להיות בעשייה
22.08.2018גיליתי שהעיקר להיות בעשייה. לא משנה איזו עשייה. משום מה, אצל נשים, להביא ילדים זה לא נחשב לעשייה. לסדר את הבית, לתלות כביסה, לשטוף כלים, לשטוף את הבית, להצחיק את הילדים, זאת לא עשייה. זה ברגיל. או: להיות בהיריון. זה וואחד עשייה. אני יכולה להעיד על עצמי, שכשאני בהיריון אני הכי מפרגנת לעצמי (יותר מהפוסט הקודם) לישון המון, לאכול המון. לצרוך מתוקים בכיף. כי אני מגדלת ילד בתוכי ועצם זה - זוהי עשייה. ועשייה מקצועית? בסדר, כל העשייה בבית כביכול,...
מאותגרת פוריות
30.07.2018לאחרונה הרבה חברות שואלות אותי על פוריות. כאילו כתוב לי על המצח שיש לי בעיות פוריות או שהבטן שלי היא סתם מפיצה-פלאפל. ואז אני נזכרת: לפני 4 שנים לא היו לי ילדים. וזה מוזר, כי היום - הבית מבולגן, ואני מתלוננת, הרצפה מטונפת, יש לגו בכל מקום; לפעמים גם צועקת או עצבנית ועצובה. בגללם. בגלל הילדים. ולרוב שמחה. הם נכנסו לחיי בסערה. אבל להיזכר רגע: לפני 4 שנים לא היו לי ילדים. הייתי מגיעה לבית כנסת בלי ילדי...
הכל יכולה
01.07.2018פעם לא הייתי מפרגנת לעצמי. מה זה פעם? לפני מספר חודשים... לא לפני שנים. לא הייתי מפרגנת לעצמי. זה אומר שאם הייתי עייפה - לא הייתי מחפפת בארוחות הערב של הילדים או קונה פיצה. הייתי משקיעה. ולא הייתי נותנת לילדים זמן טלוויזיה כי זה לא חינוכי. ולא הייתי מזמינה עזרה בניקיון הבית. ועל בייביסטרים הייתי מתקמצנת. ולא הייתי הולכת לספר - כי השיער תחת כיסוי ראש ואין מה להשקיע בו, ולא הייתי שמה לק - כי יש מקווה ...
הכירו את הנבחרת
קראו על הכותבות הנהדרות של מתנחלות ברשת, ותוכלו להכיר אותנו קצת יותר לעומק
