רבקה דויטש

נולדה ב-1982 בצפת, וגדלה למרגלות הר מירון. נשואה לאחד. אם לארבעה. מתגוררת ביישוב נופים

 

לא מפחדת מיולי אוגוסט

04.07.2016

יוני הוא החודש הכי מלחיץ שקיים. חודש של ג'ינגולים וקפיצות באנג'י, לא פחות, בין מסיבות סיום כיתתיות, מסיבות סיום בגן, מסיבות סיום בחוג, בתנועה, אירועי פתיחת ונעילת שבוע הספר; ואת מסיבת הסיום היחידה שהכי חשוב לחגוג - סיום השפיות והאנרגיה שלנו, ההורים, משום מה שוכחים לחגוג.יש הורים שממשיכים את ה"חגיגות" צעד אחד הלאה ושופכים הררי כסף על קייטנות ומסגרות קיץ נוספות של הילדים. יש הורים אמרתי? הכוונה היא מר...

0 תגובות
5999 צפיות
 

פסח

13.04.2016

ריבונו של עולם. מקובל לפנות אליך במכתב פתוח לעיני כל? אני לא בטוחה אם כן או לא, וגם אין לי דרך לדעת זאת. אני כן יודעת שחג הפסח ממשמש ומתקרב, ואף נוהגים להוסיף מיד אחריו את ראשי התיבות הבעל"ט - בא עלינו לטובה. ואני כלל לא מרגישה שזה מגיע עליי לטובה. אולי יותר לכיוון של אימה ולחץ.ריבונו היקר שלנו. קשה לי לקום בבוקר עם הידיעה הברורה והאימתנית שמחכה לי שם קו סיום בוהק שעוד כמה שבועות אני צריכה להגיע אלי...

1 תגובות
6933 צפיות
 

לקחת פסק זמן

23.02.2016

היה זה אריק אינשטיין הענק והמנוח שפיזם את השורה האלמותית: "לקחת פסק זמן ולא לחשוב...". זה יישמע לכם אולי כמו תחילתו של דבר תורה ליד שולחן שבת, אבל למה בחר המשורר דווקא במילה "לקחת"? למה לא לשבת ולחכות להזדמנות מתאימה ואז 'לצאת' לפסק זמן או 'לקבל' פסק זמן? והתשובה, לפי הפרשנית רבקה דויטש שתחי', היא שאם את תשבי ותחכי שההזדמנות ההולמת ללקיחת הפסקה מהמרוץ תגיע, אז היא לא תגיע. אם תמתיני ליד הטלפון כדי ל...

0 תגובות
8164 צפיות
 

תשוקות שלא אממש לעולם

01.12.2015

יש המון כאלה. וקשה לי להבדיל ביניהן. כי את חלקן לא אממש בגלל שאני פחדנית. וישנן כאלה שלא אממש כי אסור. ויש גם כאלה שמצבי הנוכחי לא מאפשר לי. וב"מצבי הנוכחי" אני מתכוונת לכך שאני בת 33 ואמא לארבעה ילדים בגילאי 11-3. אני כבר 11 שנה אמא. ועוד שנה נוספת רעיה. ואני מרגישה כאילו הכובע האימהי והמתפקד הזה נסרג במיוחד לראשי מאז הייתי ילדה קטנה, ושזהו תפקיד אותו אני ממלאת כבר הרבה מאד זמן.למושג "ילדה הורית" ...

0 תגובות
9946 צפיות
 

סליחות קרובות וחשובות

21.09.2015

רגע לפני שבקבוצות הוואטסאפ שלכם ושלי יתחיל שטף של הודעות 'העתק הדבק' של בקשות סליחה ויראליות לפני יום הכיפורים, חשבתי לעצמי שבראש ובראשונה יש לי כמה מעגלים קרובים ואישיים יותר לבקש מהם סליחה. אישיים מעט יותר מקבוצות כמו "שבט מעפילים 1992" או "טרמפים נופים מי יוצא ולאן" שמככבים אצלי בסמארטפון. ועם כל הכבוד לקבוצות ההמוניות הללו וליכולת הטכנולוגית המופלאה, באמת מופלאה, להעביר בקשת סליחה קולקטיבית בבת ...

10 תגובות
11986 צפיות
 

צומת של שינוי

02.09.2015

אני לא יכולה לשכוח את היום בו עלה בני בכורי לראשונה בחייו (ובחיי) לכיתה א'.הרגע הוויזואלי הזה בו טופפו רגליו הקטנות, רגלי ילד קטן שרק עכשיו סיים את הגן, ונכנסו דרך שערי בית הספר הוותיקים שכבר חזו אינספור פעמים ברגע הזה - ביום הראשון לתחילת הלימודים של כל כך הרבה ילדים אחרים - נחקק ונצרב בנשמתי.כהורה, אין משהו שבאמת מכין אותך לנקודה המכוננת הזו שבה אתה משאיר ילד בין כותלי בית הספר בפעם הראשונה. אני ז...

4 תגובות
13321 צפיות
 

שאר רוח בארגז הכלים

11.08.2015

כילדה שגדלה במושב פריפריאלי בצפון הרחוק של הארץ, לפני 30 שנה, תל אביב נשמעה לי כמו עיר קסומה בחו"ל. לא כיעד בר השגה שממש אוכל להגיע אליו. אולי רק ביום מן הימים, בעתיד.כיום, בת 33, אני נוסעת לפחות פעמיים בשבוע מביתי שבנופים בואכה תל אביבה כדי ללמוד בקורס הדרכת פילאטיס המתקיים באוניברסיטה.בתל אביב, על כל שני מטר שתצעדי ברחוב, תוכלי למצוא סטודיו לאימון פילאטיס. המקום רווי לחלוטין. השיטה יובאה לארץ כבר...

0 תגובות
12913 צפיות
 
 

הכירו את הנבחרת

קראו על הכותבות הנהדרות של מתנחלות ברשת, ותוכלו להכיר אותנו קצת יותר לעומק