מאירה דולב

נשואה ליעקב, אם לשישה (לא סתם שישה - חמישה בנים ובת) נולדה בחברון, גדלה באלון מורה שבשומרון, והיום גרה בטלמון.

 

חידת הנוער, חידת עתידנו

03.01.2013

אילו הייתי היום בת 16, אני שואלת את עצמי, האם גם אני הייתי מגיעה לשבת הדרמטית במאחז "עוז ציון", שפינויו שהחל בערב שבת והופסק עד צאת השבת תפס את נישת כותרת "ברדק הבחירות התורן"? מי שמכיר אותי היום מגחך. מה לך ולפאות הארוכות-העבות-המסתלסלות האלה, לכיפות הענקיות, לאבנים שנזרקות ולהיגררות הצועקת הזאת על האדמה. אמנם את מתנחלת מלידה, אבל הנוער שהיית חלק ממנו אף פעם לא היה נראה ככה.וזה נכון. הפאות האלה, הכ...

1 תגובות
20100 צפיות
 

חגים שמהלכים עלי קסם

09.12.2012

גשם ניתך ואני רצה עם עגלת הקניות, מדלגת על שלולית ונכנסת רטובה וקצרת נשימה לסופר הענק. אפשר להרים את הראש ולנער את הכתפיים. איך לעזאזל חשבתי לי שבגלל הגשם יהיו פה פחות אנשים. רגע לפני שנשימתי שבה ונעתקת בגלל התורים הארוכים, אני מספיקה להתרגש מתצוגת החג המאירה: סביבונים, נרות צבעוניים, שמנים, חנוכיות, סופגניות. מה יש בחג הזה שהוא כל כך ישראלי, יותר – כך נדמה לי – מכל החגים האחרים, אני תוהה, ורצה מהר ...

1 תגובות
17975 צפיות
 

מה עושים עם הפחד הזה

21.11.2012

בהתחלה בכלל לא ראיתי אותם.וכשראיתי אותם, את עשרות הנערים שרק חיכו לי, פתאום רצים במעלה ההר, צנח לי הלב עד לקצות האצבעות.באותו רגע עוד לא ראיתי את מחסום האבנים, ועוד לא רצו במוחי תסריטים על מה שכמעט כמעט קרה: כמעט נכנסתי לטווח-עשרות-האבנים, נבלמת מול מחסום הסלעים והצמיגים, ונרגמת עוד ועוד ועוד, באין מוצא להימלט. כמעט.שנייה לפני שנכנסתי לצומת שתחתיהם, הופיע פתאום בעלי ברכב הביטחון שלו, כורז לי לעמוד ב...

1 תגובות
195203 צפיות
 

על כלות, הכללות, ואהבה עד כלות

04.11.2012

אולי אלה המים הזורמים בעוצמה וברוגע גם יחד, שום דבר לא יעצור אותם, מלטפים את גזעי האקליפטוסים העומדים על משמרתם; אולי הפתעת הזרימה החמה-כל-כך הנמזגת אל מי הירדן הקרים; אולי השלווה הסתווית הנדירה הזו, מתחת לשמים הצלולים אי שם בגליל העליון; משהו מאלה פורץ סכרים ואנשים זרים שנפגשו לראשונה בתוך המים המפתיעים האלה מדברים כאילו הכירו כבר מזמן.אשה צבועת שיער ושפתיים כבת חמישים ומשהו הגיעה לכאן לבדה. כמה כ...

4 תגובות
17354 צפיות
 

בין קודש לחול, להבדיל

21.10.2012

הדבר המפתיע הראשון היה הרעש. שאגה גאה כמו של מלכי אריות. האדמה נדמתה כרועדת. 40 אופנועי "הארלי דיוידסון" ממורקים מגיחים בזה אחר זה – זה מחזה שלא רואים כל יום.בטח לא בשבת. בטח לא ביישוב שליו (ודתי) כטלמון.הדבר השני המפתיע היה חרדת הקודש שאפפה את כולם בזמן הקידוש. ידיים שריריות מתוך גופיות ג'ינס קרועות הורמו בבת אחת לכסות על הראשים. רק לפני שנייה הידיים האלה החנו אופנועים.הרב התחיל אומר את הקידוש.וזה ...

7 תגובות
47485 צפיות
 

עכבר הכפר

17.10.2012

משהו בי מרגיש כמו עכבר הכפר בכל פעם שאני יורדת לתל אביב. השאון, המון האדם, הפנים הזרות זו לזו, האנונימיות, תסיסת החיים השוצפת, הגיוון המרגש הזה – כל אלה מעוררים בי רגשות סותרים. אוהבת לא אוהבת, לא אוהבת אוהבת. אבל תמיד אני מרגישה איכשהו קטנה, תמימה ופרובינציאלית מול העיר העוצמתית הזאת. מה לעשות, נולדתי מתנחלת בחברון, גדלתי בשומרון על גבעות מוקפות זיתים ואורנים, הרים קרובים לשמים ועליהם אז רק כמה עשר...

0 תגובות
14449 צפיות
 
 

הכירו את הנבחרת

קראו על הכותבות הנהדרות של מתנחלות ברשת, ותוכלו להכיר אותנו קצת יותר לעומק