מאירה דולב

נשואה ליעקב, אם לשישה (לא סתם שישה - חמישה בנים ובת) נולדה בחברון, גדלה באלון מורה שבשומרון, והיום גרה בטלמון.

 

מאזן האשמה

11.07.2018

בשלושת הלילות שאחרי הביקור במרכז רבין התעוררתי באמצע הלילה בגרון כואב. באיזשהו מעבר לא ברור בין שינה לערות, בין חלום למציאות, המשכתי לנהל את הדיון שקיימנו אחרי הסיור במרכז, עד שמתישהו התעוררתי לגמרי והחושך והגרון הלוהט הבהירו לי עד כמה תחושת החנק ההיא, מלפני עשרים ומשהו שנים, לא התפוגגה ולא נעלמה, ועד כמה היא עדיין צרובה בגופי כסוג של טראומה.שלושה לילות.ואני כבר יודעת את מה שאמא שלי תמיד אומרת, כשאנ...

3 תגובות
2712 צפיות
 

הגבס של חיי

19.12.2017

חנוכה בשבילי זה תמיד לצאת אל המדבר, לישון באוהל עם כל המשפחה תחת כיפת השמיים, להדליק חנוכיה מאולתרת על מצוק חולי, להביט באש המדורה תחת הפויקה ושמי הכוכבים, להלך תחת השמש ולגנוב עוד ועוד שעות קיץ מתחת לאפו של רודן החורף, ולנשום את ההוד השקט המאופק הזה, קסם המדבר, הקסום שבעתיים כשהשמש עולה.השנה זה לא קרה. שילוב של כמה סיבות ואחת מהן היא רגלי השבורה. כן, כן, שבורה ולא בפעם הראשונה.איך זה קרה? שואל אותי...

1 תגובות
2912 צפיות
 

הכביסה המלוכלכת

30.07.2017

מה, את באמת לא מכבסת תשעה ימים? בוהות בי חברות, כאילו סיפרתי שאני חוזרת לכבס בנהר. העידן הזה, שבו כביסה היתה עניין שתפס יום שלם ועל כן הצדיק להימנע ממנו, חלף לבלי שוב. לכבס זה כבר לא אישיו. בגדים נקיים זה דבר כל כך טריויאלי. אז מה הבעיה לדחוף למכונה וללחוץ על הכפתור.אבל שלוש פעמים בשנה אני סוגרת את דלת חדר הכביסה לכמה ימים ארוכים ותמיד מכה בי הפער הרגשי הזה. והתובנה המתוקה משהו, שמלווה את ההבדל שמצ...

0 תגובות
5736 צפיות
 

עמונה 2

02.02.2017

בנסיעה הלילית לעמונה היתה שנייה שבה הרגשתי שאינני יכולה לשאת זאת יותר. תיבת הפנדורה במוחי שעליה כתוב "פינויים" נפתחה, תמונות ימית צפו ועלו מגיל 11, וריח הצמיגים השרופים עלה שוב באפי, ומראות הגרירות והדמעות ושברון הלב. ואלה התערבבו עם מראות חומש המרסקים והצעקות והבכי והעוול וחוסר התוחלת והילדים הנגררים בתדהמה מביתם. ושוב אוטובוס שלוקח אותך אל יעד לא ידוע ומוריד אותך אי שם. ועמונה של לפני 11 שנים, הסר...

0 תגובות
6633 צפיות
 

אהבת קדומים

07.09.2016

מיד כשעניתי ושמעתי את קולה הנחוש של שוש שילה, הבנתי שלא ממש אצליח להתחמק. ובכל זאת ניסיתי."מה פתאום שאני אנחה", אמרתי לעוזרת המיוחדת של ראש מועצת קדומים, "למה שלא תנחי את?"."אבל את גדלת שם כשאני עוד הייתי שמאלנית ושנאתי מתנחלים", היא אומרת לי, והמשפט הזה שלה כמו פתח בבת אחת תיבת פנדורה. יותר נכון תיבת אוצר.אז הסכמתי להנחות את חלקו הראשון של אירוע 40 שנה לקדומים החגיגי, אותו "מפגש רעים" שאליו הוזמנו...

1 תגובות
5308 צפיות
 

בבת אחת

11.07.2016

כמי שגדלה עם ארבע אחיות, ויכולה להיות חתומה בלב שלם על המשפט שטוען שאחיות הן אחת המתנות הכי מדהימות של החיים, לא פשוט לי עם העובדה שנולדה לי רק בת אחת. וחמישה בנים.מצד שני, אני רואה פה ושם משפחות שכולן רק בנים, אז לא מקטרת. רק מודה שזכיתי בבת.אין ספק שבנות משנות את הבית. הבנים שלי מקסימים אחד אחד, טובי לב ואיכותיים וחסונים, ב"ה, אבל גברים. ומה לעשות, יש דברים שבנים פשוט לא רואים, ויש דברים שבנים פשו...

0 תגובות
10217 צפיות
 

חורף של אהבה

31.01.2016

לא פחות קר לי היום, כשאני נושקת לגיל 45, ממה שהיה לי בחורפים ההם כשהייתי בת 14, או 24, או 34. עדיין אצבעות רגליי הופכות נציבי קרח, עדיין קצות אצבעות הידיים מתקשות להחזיק משהו, עדיין אני לובשת שכבות שכבות ואת הסוודרים הכי חמים שיש. אבל היום אני כבר לא שונאת. פשוט החלטתי יום אחד שאני יותר לא שונאת את החורף. אחרי שנים ששנאתי, וספרתי את הימים, וחיכיתי רק שיפנה כבר את מקומו לאביב ולשמש החמה. לא אכפת היה ...

2 תגובות
9431 צפיות
 

כל הארץ חזית

11.10.2015

מצאתי את עצמי בוהה בארונות המטבח. צבע העץ העדין שבחרה. הידיות על דלתות הארונות שפתחה וסגרה. השיש שעליו חתכה וקצצה וערבבה ותיבלה.יותר מכל מקום בבית, במטבח יש לה עדיין נוכחות כל כך חזקה, גם אחרי מותה.ואיך זה, איך זה יכול להיות. שככה נעלמת אשה בחטף ממטבחה, מביתה. ממשפחתה. האם חשה באיזה אות אזהרה? רמז? בת קול? האם כשיצאה מהבית באותו בוקר יום חמישי ידעה שהיא עוזבת לתמיד, שאל המטבח הזה יותר לא תשוב?הוריה ...

3 תגובות
12080 צפיות
 

מתנחלות ברשת: סיכום ביניים

07.07.2015

כבר כמעט שלוש שנים מאז הוא עלה לאוויר, הבלוג שלנו, ומאז הוא לא מפסיק לרגש אותנו. לא מפסיק להפתיע.לא אשכח את התימהון שאחז בי כשכתבתי כאן לראשונה. סיפרתי את קורותיה של שבת אחת מרגשת בטלמון, ממש למחרת שאירחנו אופנועני הארלי דיוידסון לקידוש, ומספר הצפיות המריא משעה לשעה. רק יום קודם לכן, בשבת, הבטחתי לרב שלנו שהסיפור הזה לא ייצא לתקשורת. אבל לבלוג שלנו שזה עתה עלה לאוויר, חשבתי, למה לא? מי כבר קורא אותו...

2 תגובות
13545 צפיות
 

אנשי המערה

29.05.2015

נדמה לי שהזיכרון המוקדם ביותר שלי הוא של הילדה הקטנה שהייתי כשניצבתי במערת המכפלה, מביטה בפליאה על התקרות המקומרות הגבוהות, המקושטות. אז היה נדמה לי שהקישוטים על התקרה יפהפיים, שהמערה הזו היא בעצם ארמון פלאים, שהקימורים גבוהים גבוהים ורחוקים.כילדה, כך אמרו לי, הלכתי עם אבא מידי שבת מקרית ארבע למערת המכפלה (שם גם הייתי כשפרצה מלחמת יום כיפור, לחרדתה של אימי שנשארה בבית עם תינוקת). את זה אני כבר לא ממ...

6 תגובות
14444 צפיות
 

אחים לנשק

26.04.2015

ימי אייר נוראי-ההוד בעיצומם. חלפו להם יום הזיכרון ויום העצמאות, ולפנינו יום שחרור ירושלים. אבל בשנה הזו דבר-מה השתנה. זו פעם ראשונה בחיי שביום הזיכרון אני אמא לחייל, והפעם זה היה אחרת.זוויות הראייה שלנו אל ימי הזיכרון, ובתוכם גם יום השואה, משתנות עם החיים. כשאנחנו ילדים, כשאנחנו נערים, כשאנחנו הורים צעירים לילדים קטנים – אנו חווים את הימים האלה בהתאם. את הדימיון שלנו ממלאות תמונות אחרות, הפחדים שלנו...

2 תגובות
14711 צפיות
 

משהו בשביל הנשימה

24.03.2015

הם הסתכלו עלי במבט שיש בו קצת זלזול, קצת עוקצנות וקצת ציניות.לא, זה ממש לא מרגש, הם חתכו.ואני הבנתי שהפעם אני נסוגה. במרקם היחסים העדין והמיוחד שבינינו - צוות התוכן של מיצגי שילה הקדומה, מתנחלים-דוסיים-קלאסיים שכמונו, ובין אנשי המקצוע התל-אביביים, שכף רגלם לא דרכה קודם לכן מעבר לקו הירוק - אני צריכה לבחור מתי לעמוד על רגליי האחוריות ומתי לא. העקשנות הקצוברית שלי, כך קראו לה לא פעם חבריי לצוות, תישמר...

4 תגובות
14959 צפיות
 

הרומן שלי עם ביבי

29.01.2015

במילה "רומן" כוונתי כמובן למערכת רגשותיי העולה ויורדת כלפי ראש ממשלתנו, בנימין נתניהו. אמנם היתה תקופה - לפני איזה 17 שנה - שאפילו עבדתי בלשכתו, לשכתו ממש, מעבר לדלתות הזכוכית אפילו, אבל הייתי כל כך צעירה וביישנית ולא העזתי להחליף איתו מילה. אז מי שחשב שכוונתי בכותרת הזו אחרת, שיתבייש לו.הרומן שלי עם ביבי החל כשהייתי תלמידת תיכון צעירה באולפנת להבה בקדומים. הביאו אלינו להרצאה איש צעיר ומלא קסם שרק ס...

2 תגובות
15993 צפיות
 

נס חנוכה שלנו

23.12.2014

בחנוכה הזה מלאו לשלישייה של אחותי שלוש שנים; שלוש שנים לאחד מניסי חנוכה של משפחתנו המורחבת.אילו היה מדובר בשלישייה שלי, הייתי כותבת כאן ביתר חופשיות על הדרך רצופת הייסורים עד שנולדו, אבל זו אחותי (אחותי המדהימה!) ולכן אני שוקלת כל מילה, פן אספר על משהו אישי מדי, פן אתאר חוויה פרטית מדי, פן אבהיל אותה בביטוי פולשני מדי.אז אנסה להלך בין הטיפות.גדלנו בבית של שני בנים וחמש בנות. חמש אחיות, לידיעת מי שלא...

1 תגובות
17565 צפיות
 

לגעת בעומק הנשי

19.11.2014

רק כשהגעתי הביתה – חסרת נשימה ומתנצלת - בסופו של יום ארוך ומרתק, הבנתי כמה מתח היה בה, בנסיעה האחרונה הזו. אפילו אני לא יכולה להיות שוות נפש בדרכים המפותלות והחשוכות שלנו, אז בטח לא שלוש הנשים שברכבי, שאף פעם עוד לא היו כאן אצלנו בבנימין. בשבילן זה ממש לא שייך, התחננתי בתוך תוכי, שרק לא יחוו את החוויה המפחידה הזו של מטח אבנים פתאומי מתוך החושך. שרק לא יסתיים כך בשבילן היום המיוחד הזה.המיניבוס ובו שא...

0 תגובות
17728 צפיות
 

מחשבות של ימים נוראים

29.09.2014

הרבה מחשבות עמוקות מלוות את הימים האלה שבין ראש השנה ליום הכיפורים. ימים הרי-עולם, ימים הרי-גורל. חתימתנו מונחת על כפות המאזניים, ואני בוחנת את לבי, שוקלת את מעשיי, ממפה את חולשותיי, מנסחת את הבטחותיי לעצמי ולבוראי.השנה היו אלה תפילות-ראש-השנה טעונות במיוחד. חווינו קיץ לא פשוט, לא רק בטלמון אלא בכל רחבי מדינת ישראל, והיעדרם של צעירים אהובים מהמקום בו אמורים היו לשבת בבית הכנסת, מכאיב כמדקרת חרב בלב ...

4 תגובות
19971 צפיות
 

הצפון והדרום

27.08.2014

ילדי המים שלי, שכל היום עברו מהמעיין לבריכה ומהבריכה לג'קוזי, התיישבו לרגע עם צלחת של פויקה ביד, פויקה משובח כמו שרק בעלי יודע לעשות.רגע אחד של רוגע. אין כמו חופש בצפון בקיץ. הבניאס שוצף למרות החורף השחון, קר במים למרות הכמעט-ארבעים-מעלות בחוץ. ולעת ערב, אין כמו לשבת בנחת בחוץ על סיר פויקה בלי לחשוב על העבודה שצפויה לנו מחר.צפון, 2014: מסתבר שאין מנוס תחת השמשואז פתאום שמענו אותה, את האזעקה.לא בפעם ...

2 תגובות
19359 צפיות
 

שעתן של האמהות האמיצות

29.07.2014

צו הגיוס שמודבק כבר שלושה חודשים על המקרר שלנו קורם מחר עור וגידים. או נעלי עור ומדים. ילדי הבכור מתגייס לצבא הגנה לישראל. מניחה שזה אף פעם לא קל במיוחד, אבל בעת הזו עוד יותר מומחש לי עד כמה זה אומר שכעת תורי להתייצב בשורה אחת עם כל האמהות האמיצות מצפון עד דרום, מתש"ח עד תשע"ד, שורה שאני גאה להיות חלק ממנה, של אמהות אוהבות שלבן מפרפר אבל כבר שנים כה רבות הן מתמודדות עם האתגר הזה בגבורה. בעת הזו זה ...

3 תגובות
19169 צפיות
 

נקודה בחייו של אורי

26.05.2014

כבר ארבעה ימים חלפו מאז נטמן אורי בעפר עפרה, ועובדת מותו עדיין לא מתיישבת לי על הלב. חסרונו לא מתקבל על הדעת. במיוחד כשאני בוהה בכותרות המודפסות, משהו במילים הכתובות שנקראות בעין מקומם עוד יותר ממשמע האוזן.הייתי כתבת צעירה בעיתון הימני היחיד בארץ אז, "נקודה", כשהתחלנו לעבוד יחד. כבת להורים שהיו שותפיו לדרך בחידוש ההתיישבות ביהודה ושומרון, כבר ידעתי מי זה אורי אליצור, אבל להכיר - לא ממש היכרתי. העור...

1 תגובות
19499 צפיות
 

ארץ חולית וימית

01.05.2014

בימים אלה מידי שנה אני נזכרת בעיר נשכחת. ימית. האם מישהו זוכר אותה עדיין? האם מישהו מכיר אי מי מהאנשים שגרו בה כמה שנים?בתקופה הזו של השנה לפני 32 שנים היא הגיעה אל סוף ימיה הקצרים, ואני נמלאת שברי זיכרונות, וגעגועים. ורסיסי תמונות. ובעיקר מנגינות ומילים של שירים. בול אנדרטת אוגדת הפלדה בימית. הפכה לאחד מסמלי המאבק רק כמה שבועות גרתי בה, אבל נפשי נקשרה עמוקות. כנראה שאין-ספור פעמים שרנו, הילדים בבית...

2 תגובות
20328 צפיות
 
 

הכירו את הנבחרת

קראו על הכותבות הנהדרות של מתנחלות ברשת, ותוכלו להכיר אותנו קצת יותר לעומק