על בירור והקשבה
16.07.2019האצבעות בערו לי, המקלדת קראה לי, רציתי להתפוצץ עליה בזעם, אבל השעה הייתה רק שתיים בצהריים. בינתיים הצלחתי לקרוא קצת, להקשיב קצת, ועד שהגעתי למקלדת הדברים התחילו לקבל צורה קצת אחרת
ואז גיליתי את אמריקה
15.05.2019
עד לפני כמה ימים היה נדמה לי שהקו הירוק הוא קו מבוצר, עבה ורחב, ושלחצות אותו זו משימה מפרכת.
היה נדמה לי שהתהום שפעורה תחתיו כל כך עמוקה ורחבה, שהגשרים התלויים שאנו מנסים לבנות מעליה הם משימה הנדסית מורכבת כל כך. אבל אז גיליתי את אמריקה.
קול דממה דקה
14.02.2019
להקת שלווה היא להקה של אנשים עם מוגבלויות וגבולות, ומסתבר שאנחנו כחברה עדיין לא שם.
לא מצעדי גאווה ולא הפגנות מחאה, זכותם של שומרי השבת נרמסה כאן ברגל גסה, ואנחנו יצאנו לחגוג את גמר האירוויזיון בלי לתת להם הזדמנות שווה - בקול דממה דקה.
23 שנה ו"שום דבר לא השתנה כאן"
04.11.2018
איכשהו תמיד ביום הזיכרון לראש ממשלתנו שנרצח מצליחים תמיד להטיף נגד הסתה ולהסית באותה נשימה, לדבר על הצורך באיחוי השסע תוך כדי העמקתו.
"עשרים ושלוש שנים חלפו ושום דבר לא השתנה", אמרה נעה רוטמן נכדתו של רבין, ואני נתקעתי שם, שום דבר לא השתנה?
מיואשים בסטייל
06.06.2018הכל התחיל מסבתא שלי, עוד רגע בת 90 אבל מלאת אנרגיות, ומידי פעם מגיעה אלינו ככה לכמה ימים. לטפס במדרגות קשה לה, אבל היא לא מוותרת. אז החלטתי שהגיע הזמן לבנות לה מקלחת ושירותים צמודים לחדר, ועל הדרך להגשים עוד כמה חלומות, כמו שיפסיקו להיות לי שלוליות חורף בחדר שינה. יצאתי לדרך ויצאה לי הנשמה. שנה כמעט עד לאישור התוכניות, גדעון הקבלן שסגרנו איתו פתאום חלה, ורגע לפני הייאוש, כשאני יושבת בחוץ עם השכנות ומתלוננת על בעלי שנמצא בצבא ומשאיר אותי לב...
70 השנים הבאות
18.04.2018את נעם (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת) פגשתי כמעט במקרה, אבל כמו כל דבר בחיים זה כנראה לא קרה סתם. גם התזמון היה מושלם, כשחגיגות ה-70 למדינה בפתח. הוויכוחים של נעם ושלי הצליחו להבהיר לי כמה עבודה מחכה לנו כאן יחד, וכמה היחד הזה הוא שברירי.נעם הוא חילוני חרד, כל מה שמריח לו כמו כפיה דתית מעורר אצלו אנטי. הוא חרד מהיום בו אנחנו, אנשי הציונות הדתית, נשתלט על המדינה (כבר השתלטתם, הוא בטח אומר לעצמו עכשי...
עדות מקוממת
21.01.2018כמעט שנה לפינוי עמונה, ובתל אביב מציגה תערוכת צילומים בשם "עדות מקומית". מדובר בתערוכת צילומי עיתונות מהארץ והעולם שמוצגת במוזיאון ארץ ישראל. מידי שנה נבחרת גם תמונת השנה, שזוכה להתייחסות אישית של אוצרת התערוכה.מכיוון שידענו שבתערוכה מוצגות תמונות שצולמו בפינוי עמונה, ומכיוון שהקור בעצמות ובלב עדיין לא עזב אותנו מאז, החלטנו - מחלקת תקשורת של המועצה האזורית מטה בנימין - ללכת לראות את התערוכה.מתוך התע...
היום אני מבינה, עשינו טעות גדולה
02.11.2017אני זוכרת היטב את הרגע והמקום בו הייתי כשהודיעו שראש הממשלה יצחק רבין נרצח, למרות שהרגע הזה היה שזור בתוך תקופה מלאת תהפוכות בחיי.עמוד השער של ידיעות אחרונות למחרת הרצח, ארכיון ידיעות אחרונותשנה לפני כן השתחררתי מהצבא והתחלתי ללמוד יהדות בירושלים, כשברקע הפגנות סוערות נגד הסכמי אוסלו. אני, שיצאתי להפגין בכיכר מלכי ישראל בעד ההסכמים, פתאום מצאתי את עצמי שקועה עמוק בעולם חדש לחלוטין, מוקפת באנשים שמעו...
תוכנית ההתכנסות
27.08.2017למרות שאנחנו עדיין בעיצומו של חודש אוגוסט וחם, אפילו חם מאוד, אני מתחילה להריח את השינויים באוויר.השמים האפורים-משהו, הרוח, וצניחת הטמפרטורות לעת ערב, מעוררים אצלי מחשבות של סתיו. לקראת גיל 45 ואחרי לא מעט שנים של התפרצות אביבית סוערת, מרגיש לי שאני צריכה איזו תכנית התכנסות.לא שאני מתכננת איזה שינוי דרסטי, ולא בגלל שאני לא רוצה, סתם נראה כרגע לא אפשרי לעבור לרמת הגולן ולהקים חווה חקלאית או לחילופין ...
את מכניסה אותי לבלבלה
17.08.2017יולי אוגוסט הם חודשים חמים בארצנו, אבל משום מה נראה לי שהשנה הם היו חמים במיוחד.גובה הלהבות של המדורה עליה מתבשלת ארצנו הקטנטונת, מגיע מדי פעם לטמפ' רתיחה, וכשחם לנו אנחנו לא תמיד מאופסים.כשיש איזה ויכוח, הכי פשוט זה כשהצד השני מאבד את זה. אתה מרגיש בטוח, מבוצר מאחורי חומות המחנה שלך, והוא שם בחוץ תוקף ומשתולל. וגם אם הצליח לו, אחוות התמיכה של המחנה המופסד מנחמת, כמעט כמו צרת רבים. אבל כשהצד שלך מאב...
מתווה הכותל
27.06.2017אתמול בבוקר יצאתי לרוץ מוקדם, מתחרה עם גל החום מי יגיע קודם. הריצה היא זמן ההשראה שלי, מתחברת למה שקורה בארץ ובעולם, והמחשבות והרעיונות זורמים עם הקצב. ברדיו מדברים על מתווה הכותל ואת תוכנית הבוקר פותחים בטור של עמיחי אתאלי "יהודי לא יורק על יהודי" - הם מקריאים את הטור ואצלי במקביל עולים הטורים, הקצב מתגבר ואני מתחילה לרוץ מהר הביתה כי אני פשוט חייבת, אבל חייבת, לכתוב חזרה.אין לי חוש מוזיקלי אבל אני...
גבעת האינסטושים
19.10.2016אני מאוהבת, מודה.אמנם את כולן אני אוהבת, אבל ישנה אחת שאני ממש ממש אוהבת.קוראים לה אינסטגרם ובכל פעם שאני נפגשת איתה יש בי התרגשות גדולה.אני אוהבת אותה כי אני פוגשת בה אנשים ממקום מאוד אחר ושונהאני אוהבת אותה כי היא ללא מיליםאני אוהבת אותה כי יש בה שילוב מיוחד של ביקורת, תובענות, מקצועיות אבל בעיקר פרגון גדול.אני אוהבת אותה כי היא רואה את העולם בזוויות רבות ומקוריותאני אוהבת אותה כי היא מאוד צבעונית...
הקרב על הבית
05.08.2016הוזמנתי השבוע להשתתף בערב בנושא הקרב על הבית. העיתוי המוצלח שבין המיצרים גרם לי להגיד מיד כן.במרכז הערב - הסרט "המתנחלים", ולפניו שיח קצר של שמאל ימין. גלעד שר ואני, שני שותפים וותיקים למפגשים שכאלו. העובדה שגלעד שם נוסכת בי ביטחון, לא קל להגיע ללב תל אביב, למעוז השמאל, ולדבר מול קהל הבית של גלעד, ודפיקות הלב שלי שלא פסקו הוכיחו שזה ממש הלחיץ אותי. ברגעים כאלו אני תמיד מתמלאת הערכה לכל אותם אנשי שמא...
יפת תואר
20.04.2016אז זהו, שלא יפה ולא תואר.כן, זו האמת, אין לי תואר.למה אין לי? כי בשנים שבהן כולם עושים תואר בחרתי לעשות דברים אחרים. למדתי יהדות, מה שכמובן שינה את חיי, ועד היום אני מודה על הבחירה שעשיתי. אחר כך התחלתי ללמוד עיצוב קרמי בבצלאל, באמצע הסמסטר הראשון התחתנתי, וביום שהתחלתי לחלום על ההגשות שמחכות לי הבנתי שבצלאל נכנסה לי לוורידים. ווואלה, לא התאים לי להשתעבד. לקראת סוף הסמסטר שמחתי לגלות שאני בהיריון, ו...
החיים הם לא שחור לבן
03.03.2016"דרוס כל דוס, השמד כל חרד" - היה איזה פזמון קצר שליווה אותי בשנות ילדותי המאוחרות. זימרנו אותו בליווי סטיקרים וכרזות צבועות בשחור שעליהן מודפס בכתב רש"י - "פחד אלוקים" - בשעה שהפגנו בחוצות תל אביב נגד כפייה דתית. מתוך הנושאים שהיו אז, כמו היום, על הפרק ועניינו אותי במיוחד, היו התחבורה הציבורית ופתיחת מקומות ציבוריים בשבת. רצינו לבלות ושאף אחד לא יפריע!המילה "חרדי" עוררה אצלנו גל של סטריאוטיפים: כפיי...
השב"כ והגבול הדק
23.12.2015מחול שדים, טרוף מוחלט, ככה זה מרגיש לי, השתגענו, כולנו.מאז יום חמישי בערב בו חשפו עורכי הדין מעמותת חננו את החקירות הקשות שעוברים העצורים שחשודים ברצח, אני מרגישה שיצאנו מדעתנו. פגעו לנו בבטן הרכה. אנחנו, אמהות ואבות לילדים בגילאים האלו, הפסקנו לישון בלילה. המחשבות, הדמיונות, הפחדים (זה יכול היה להיות הבן שלי?), הנרדפות ותחושת העוול ארוכת השנים, צפה ועלתה וסחפה איתה כל חלקה טובה של היגיון בריא. מענ...
על הניסים והגבורות
04.12.2015בתוך החורף הזה, כשמסביב סגרירי, קר, גשום וחשוך, יש לנו שמונה ימים של אור שהולך ומתעצם, הבוקע מפנים החוצה, ומצליח להאיר איתו את כל המציאות.זה אור קטן שמניס את החושך, נותן תקווה וכוחות, מסמן את הדרך ומפתיע אותנו בכל פעם מחדש בעוצמתו.חנוכה הוא זמן של ניסים וגבורות, והם כנראה לא סתם הולכים ביחד. הגבורה שאנו מגלים כאן בעולם הזה משנה אותנו, וממילא משנה מציאות. ישנה גבורתם של הלוחמים האמיצים שלחמו מעטים מו...
מחר
06.08.2015שעת הלילה המאוחרת, התאורה, קולות ההרס, והאבק שנע לו עם הרוח - יצרו מסביב תחושה אפוקליפטית משהו. מקדימה שלט, בית מתוך שירה של נעמי שמר – "מחר": "מחר יקומו אלף שיכונים, ושיר יעוף במרפסות, ושלל כלניות וצבעונים, יעלו מתוך ההריסות"; 'מאמינים ובונים, תושבי עלי ושכונת היובל', נכתב מתחת לשיר.שלט מחאה יחיד שאומר הכל - מאמינים ובונים, ומאחוריו באגר ענק הורס בית אבן יפיפה. הייתי שם בלילה הזה ונדהמתי מעוצמת הני...
"תל-אביב תהיה ז'נבה"
22.06.2015אם רוצים להבין את תל אביב, חייבים לנסוע לביקור קצר לאיזו ארץ מערבית אי-שם בעולם שמעבר לים, כי דברים שרואים משם באמת לא רואים מכאן. מאות ביקורים בתל אביב לא הצליחו לגרום לי להבין את מה שביקור אחד קצר באירופה הצליח.זה מתחיל כבר בשדה התעופה, בדיוטי פרי הזה שגורם לך להרגיש איש העולם הגדול. "פרי" זה שם המשחק, חופשי ומאושר אתה עוזב מאחוריך הכל ויוצא לחופש. ההכל הזה כולל בתוכו את הבית, העבודה, ובעיקר את המ...
כשאורי בכה
14.05.2015"את מאלו שמתרגשים ומזילים דמעה כאשר מניפים את דגל ישראל בטקס יום העצמאות בעלי", אמר לי חבר-עיתונאי לפני כמה ימים.יום ירושלים בישוב עלי.צילום: גדליה בלום"אני בז למי שמתרגש מדגל ישראל", והוסיף: "אני מקווה שהבת שלי בחיים לא תזיל דמעות כשהיא תראה את דגל ישראל". סיימנו את השיחה בינינו כשאני נשארת עם תחושת עצבות עמוקה מהולה במידת-מה של רחמים. בדרך כלל אני לא נוטה להזיל דמעות בקלות, חלק מהקרירות הפולנית שט...
הכירו את הנבחרת
קראו על הכותבות הנהדרות של מתנחלות ברשת, ותוכלו להכיר אותנו קצת יותר לעומק
