כרמי אור

נשואה לבעז, אמא לארבעה בנים, מתנחלת בירושלים (בינתיים)

 

רסיסי זיכרון

28.04.2020

יעל ואייל שורק נרצחו בפתח ביתם בכרמי צור לפני 18 שנים. חברת הילדות המתוקה שלי היתה בחודש התשיעי להריונה. וגם אם אני לא מצליחה להיזכר בזכרונות ממשיים מספיק, הגעגוע עודנו כל כך מורגש

3 תגובות
765 צפיות
 

מה עכשיו

17.03.2020

אני שמה בצד את הפחדים ומתמקדת במה שאני מכירה ויודעת. התמודדות חכמה עם מצבים כלכליים משתנים נמצאת בתחום העיסוק שלי שנים ארוכות. אלה שלוש עצות הזהב שלי לתקופה הקרובה

1 תגובות
647 צפיות
 

חורף ירושלמי

09.12.2019

הצלילים אחרים, המראות, הריחות, הצבעים, האנשים. אחרי שנים ארוכות בשומרון אני חווה חורף ירושלמי אמיתי, על הקור והיופי והמורכבות שלו

5 תגובות
1476 צפיות
 

תנו להם גב

08.07.2019

בעידן בו המציאו את הווטסאפ, הוויז, הטלגרם, הפייסבוק, המובילאיי וגולת הכותרת – האיי-רובוט, מערכת החינוך נשארה כמעט ללא תזוזה. השינוי יכול לצמוח מתוך המערכת, אבל זה גם בידיים שלנו, ההורים - פחות לדרוש ויותר לעשות

0 תגובות
1580 צפיות
 

אור יום מחשכת לילה

18.04.2019

בחודש אחד הספקנו לסיים הדסטארט מוצלח, ללדת תינוק, להכניסו בבריתו של אברהם אבינו בביתנו כשהבכור סנדק, לחגוג 16 אביבים לאמצעי וללוות את הבכור לגיוס לצה"ל.

5 תגובות
3312 צפיות
 

שנת בחירה חופשית

17.09.2018

כבר ממש קר בערב. סתיו שומרוני נהדר. לא קריר. קר. כזה שמצריך סוודר ושמיכה חמה. אני מתיישבת מול המחשב לסיכום שנה, בין ראש השנה ובין יום הכיפורים. ואין לי קצה חוט, קרה כל כך הרבה ויש עוד כל כך הרבה שעומד להתרחש, ואני נוטשת את הכתיבה ומתכרבלת בשמיכה עם התה שבעלי דאג להכין, כזה טרי מעלים מהגינה, כמו שאני אוהבת. כבר לילה. האיש שלי תיכף נוסע ללוויה של ארי פולד הי"ד ואני נשארת פה עם מלאן מחשבות שמרוקנות אותי. ואז מופיע הלאכלום... ...

0 תגובות
1523 צפיות
 

לצום או לא לצום?

21.07.2018

אני תמיד אוהבת את ירושלים. לא זוכרת מתי זה התחיל, אבל זו עובדה קיימת – נפשי קשורה בעיר הזאת. אולי זה התחיל בתיכון, כשהייתי נוסעת לשם להסתובב, בריקודגלים שהיה שיא השיאים של השנה ובלילות של הסיורים בעיר העתיקה. גם היום, ברגעים גנובים, אני מתענגת על אורה. כשאני מצליחה לשבת בבית קפה ירושלמי לעבוד אחרי פגישה או כשאני מגיעה לעיר קצת לפני הרצאה כדי להסתובב ברחובותיה, אני מרגישה את הקסם שלה. כבר בעליות לירושלים הלב שלי מתרחב, כשהיא מתגלה קמעה קמעה...

1 תגובות
2153 צפיות
 

וכמו ענן להתגשם

21.06.2018

אנחנו נכנסים לקיבוץ. החום כבר התפוגג והערב הנעים משתלט על השבילים. הם צועדים בדבוקות ובבודדים לכיוון חדר האוכל. רובם יחפים, כולם לבושים בחולצות טריקו לבנות.החדר עטור גפן ירוקה, ענפי דקלים וחיטה צהובה ובשלה. וצילומים. המוני צילומים שפותחו לתמונות גדולות ונתלו באהבה על חבלים חומים דקים בעזרת אטבי עץ פשוטים. והבחור המוכשר שצילם לאורך השנים, כמעט בבלעדיות, מצטנע. והיום לא מצלמים (הגנבתי רק אחת קטנה בהחב...

2 תגובות
5007 צפיות
 

החיים שאחרי המוות

31.05.2018

בתקופה האחרונה יצא לי לחוות אובדן מסביב. אבא של חבר טוב נעלם בערב אחד כשנפל בפשטות בתוך הישוב, חברה מן העבר נלקחה על ידי הסרטן הארור, וקרובים רחוקים ומקסימים איבדו את אבי המשפחה אחרי מחלה ארוכה.מכיוון שאני פחות טובה בלהביא עוגות ומאכלים לשבעה, ומכיוון שאף אחד מהם לא היה מאוד קרוב אלי, ממש לפני שיצאתי הצעתי עזרה באיתור נכסים וסדר מחודש בתקציב. כולם הופתעו לרגע, זה נראה לא קשור למעמד הניחומים, אבל בשנ...

1 תגובות
3787 צפיות
 

סטטיסטיקת החגים

28.03.2018

יום שישי. עשר בבוקר. היא מתקשרת ומיד מתחילה לבכות. אני לא ממש מכירה אותה, נפגשנו לפני שנה וחצי בענייני עבודה. פגישה קצרה, מחויכת ומלאת שיתוף נשי. מאז לא שמעתי ממנה, למעט לייק אקראי בפייסבוק. עכשיו היא מתקשרת, "הוא הודיע שהוא רוצה להיפרד, אפשר לבוא אליכם לשבת?". ואין לי זמן להתייעץ עם בעלי או הילדים, היא נואשת לאחוז במשהו, ואנחנו בכלל יוצאים לחתונה ונחזור רק בכניסת שבת בערך... אבל ברור שאפשר לבוא אלינו, עם הילדים כן? מעדכנת את בני ה...

0 תגובות
5859 צפיות
 

להרגיש את החג בדרך שלך

19.09.2017

את מקסימה.כל כך רוצה לקיים את מנהגי החג, להיות חלק מהקהילה, לקיים את כל ההלכות והמנהגים שהכרת וספגת ונשמת. ונראה לך שכולן מסביבך כל כך מתוקתקות ומספיקות הכל ונראות נהדר וגם בישולים וגם עריכה נהדרת לשולחן וגם לבוש כל כך מוקפד. ויש לך שלושה קטנטנים, צפופים, כי התחתנתם מאוחר או כי ככה רציתם או כי ככה אמרו לך שהכי טוב. ואת רגילה הרבה שנים לשבת בבית הכנסת בחרדת קודש. תקיעת שופר, כל נדרי, אבינו מלכנו ונעי...

0 תגובות
5978 צפיות
 

חופש, פשוט.

15.06.2017

לא תמיד ידעתי להעריך את משמעותו של טיול מוצלח, של חופשה טובה מהשגרה.כשהייתי בכיתה ח' יצאנו לשליחות בשטוקהולם. היה מרתק, אבל כפי שמצופה ממתבגרת, ברגע שהוציאו אותי לטיול משפחתי, הייתי זועפת עם אזניות של ווקמן (כזה עם קסטות) על האוזניים. לא אשכח את ההפצרות של הורי כדי שאצא מהרכב השכור לסיור באיזו עיר חדשה שהגענו אליה. סירבתי. מסתבר שלמתבגרים הכי טוב בבית.אבל הימים חלפו ועברתי תקופות חיים מלאות ומגוונות...

0 תגובות
5009 צפיות
 

שבע שנים והודו אחת

08.11.2016

חמש בבוקר, רסיסים ראשונים של שמש, מתעוררת למשמע קול חבטות במרפסת. אחד אחרי השני הם נוחתים ומקפצים הלאה למרפסת הבאה. חמישה קופים אפורים גדולים ושנים קטנים בעקבותיהם. לא מצליחה לחזור לישון. הולכים לישון מוקדם פה בהודו. מרגע שיורד החושך, אנחנו מתכרבלים בחדרים, קוראים, משחקים קצת ושוקעים בשינה אחרי יום טיול. אז גם מתעוררים מוקדם.שבועיים וחצי של משפחה. האמת, רצינו לקפוץ לשבוע באירופה בקיץ, אבל כל כך הרבה...

1 תגובות
9249 צפיות
 

רוצה את הילדים שלי בבית

19.09.2016

שוב אנחנו קמים לפני השמש. הרבה לפני. המואזין מסלסל ברקע וקול שופר נשמע והולך. קריר למרות הקיץ. תיכף יתחיל חורף ואז בכלל הכל יהיה חשוך יותר. בן אחד אני מסיעה לאריאל לעלות על האוטובוס של שש שאיתו הוא יגיע עד מפגש הבקעה, שם הוא יחכה עוד שעה לאוטובוס נוסף ומשם בהסעה לתוך הקיבוץ. הבן השני יצעד לכניסה ליישוב ויעלה בשש ועשרים על הסעה לעיר ויתפלל שלא תיקלע לאיזה פקק מוקדם. אני מתלבטת אם לצאת ולנצח את הפקקים...

2 תגובות
12549 צפיות
 

היא נפלאת בעינינו

19.06.2016

שבת ראשונה כזוג צעיר. לבד בבית הגדול. שקט. רגע ראשון של שקט מאז החתונה. עברו שלושה שבועות."התחתנת תוך כדי", אומרת לי השכנה ביום שישי כשאני עולה להביא לה טחינה שהכנתי והיא לא נותנת לי ללכת לפני שסלט הקישואים מוכן וארוז בשבילנו. כן, החתונה התארגנה תוך כדי הכנות לבר-מצווה של האמצעי, תוך כדי תפקיד חדש ומאתגר ב'חבר', תוך כדי נקיונות לפסח ותוך כדי יצירת קשר בין בעז לילדים, ושלכולנו למשפחה שלו. אז איפה בתו...

1 תגובות
25986 צפיות
 

בין חירות לעצמאות

11.05.2016

רסיסים אחרונים של אור שקיעה קסום. הצפירה תולשת אותי מהמרוץ היומיומי העסוק. איך אפשר לזכור כל כך הרבה בדקת דומיה. לא רוצה לדמום, רוצה לצרוח.הטקס מתחיל. די גנרי. ככה עוברות השנים, ובכל שנה מצטרף עוד מישהו שאני מכירה למעגל השכול. חושבת לעצמי שאני כבר אטומה, כבר עברו הרבה שנים או קצת, זה לא משנה, בשגרה העמוסה ממילא נזכרים רק לרגעים קצרים ואז שוב נשאבים לחיים.ואז, עולה איש עם גיטרה לבמת הטקס והביצוע מפרק...

0 תגובות
7862 צפיות
 

כשתקווה עדינה נשזרת

13.03.2016

הן מגיחות פתאום לתוך המציאות שלי. בדרך כלל זה מתחיל בחברה משותפת שמבקשת ממני להכין קפה. "חשבתי שכדאי שתיפגשו", היא אומרת לי, ואני, מפנה את הספה מערימת הכביסה ומדליקה את האור הקטן, זה שמקל על הבכי. כבר שבע שנים שאני בטלטלה מתמשכת שיוצרת אדוות למרחקים שלא דמיינתי. אל תוך הכאוס הפרטי שלי, זולגות נשים עם הכאוס שלהן. הן באות להתייעץ, לשאול, לחקור, לשתוק, לברר. יש אסונות גדולים מזה, אבל משהו באישה שנשארת ...

5 תגובות
14044 צפיות
 

עוד יום של חול וצל

18.01.2016

השעון מצלצל כרגילחמש וחצי בבוקר. הרוטינה של 'מודה אני', להפעיל חימום במקלחת, להוציא את הכלבה, לעבור על החדשות בחושך, להתקלח, להתלבש, להעיר את הילדים, לצאת לעבודה... רוטינה שבחרתי, משמחת אותי בכל בוקר מחדש... והבוקר, כמו עוד כמה בקרים שמגיחים מהאפלה מידי פעם – אני לא יכולה לעשות הכל כרגיל, קשה לי!את החדשות שמעתי בדרך חזרה אתמול בערב. אני לא שומעת חדשות בדרך כלל, מקפידה להנמיך את הווליום כבר בתשדירים ...

2 תגובות
10042 צפיות
 

נוסעת לא יודעת לאן...

29.12.2015

אין לפוסט הזה פואנטה או אמירה מיוחדת. רק קצת חוויות שאין בהרבה מקומות...כמעט חצות, חוזרת מיום עבודה ארוך בתל אביב. הגעתי לעיר ברכבת בגלל הפקקים של הבוקר. הרכב מחכה לי בתחנה בצומת ירקון. רגע לפני שאני עולה על כביש 5 בדהרה הביתה אני עוצרת לטרמפיסטים בתחנה. עומדים שם שניים. היא לא עולה, הוא כן עולה, לכיוון אריאל. מצוין. בדרך הוא מספר על הגבעה עליה הם גרים, על העניינים המוניציפאלים ועל נתוני הקליטה מול ...

1 תגובות
10118 צפיות
 

התרגלנו לאבסורד

01.11.2015

“בעקבות הפיגוע, צומת הגוש חסום מכל הכיוונים. איילון צפון עמוס ממחלף חולון לגלילות מזרח. כביש החוף עמוס מאוד מפולג עד הסירה בשל תאונת דרכים וזה לוקח חמישים ושתיים דקות… אני מקווה שבימים מאתגרים כאלה לפחות המוסיקה שלנו מנעימה לכם את הזמן”... מילים מהנאום האחרון של יצחק רבין. הרביעי לנובמבר 1995. קריאה להגיע למוזיאון ללא תשלום…הכל מתערבב ברדיו. בדקה אחת מזכירים את השלום ורצח רבין, את הפקקים הרגילים ואת...

3 תגובות
11230 צפיות
 
 

הכירו את הנבחרת

קראו על הכותבות הנהדרות של מתנחלות ברשת, ותוכלו להכיר אותנו קצת יותר לעומק