כרמי אור

כרמי אור בת 40, אמא לשלושה בנים מתבגרים מדהימים (לא משוחדת בכלל), נשואה באושר, גרה ביקיר בשומרון. מייסדת 'זוגיתא'

 

שנת בחירה חופשית

17.09.2018

כבר ממש קר בערב. סתיו שומרוני נהדר. לא קריר. קר. כזה שמצריך סוודר ושמיכה חמה. אני מתיישבת מול המחשב לסיכום שנה, בין ראש השנה ובין יום הכיפורים. ואין לי קצה חוט, קרה כל כך הרבה ויש עוד כל כך הרבה שעומד להתרחש, ואני נוטשת את הכתיבה ומתכרבלת בשמיכה עם התה שבעלי דאג להכין, כזה טרי מעלים מהגינה, כמו שאני אוהבת. כבר לילה. האיש שלי תיכף נוסע ללוויה של ארי פולד הי"ד ואני נשארת פה עם מלאן מחשבות שמרוקנות אותי. ואז מופיע הלאכלום... ...

0 תגובות
835 צפיות
 

לצום או לא לצום?

21.07.2018

אני תמיד אוהבת את ירושלים. לא זוכרת מתי זה התחיל, אבל זו עובדה קיימת – נפשי קשורה בעיר הזאת. אולי זה התחיל בתיכון, כשהייתי נוסעת לשם להסתובב, בריקודגלים שהיה שיא השיאים של השנה ובלילות של הסיורים בעיר העתיקה. גם היום, ברגעים גנובים, אני מתענגת על אורה. כשאני מצליחה לשבת בבית קפה ירושלמי לעבוד אחרי פגישה או כשאני מגיעה לעיר קצת לפני הרצאה כדי להסתובב ברחובותיה, אני מרגישה את הקסם שלה.כבר בעליות לירוש...

1 תגובות
1428 צפיות
 

וכמו ענן להתגשם

21.06.2018

אנחנו נכנסים לקיבוץ. החום כבר התפוגג והערב הנעים משתלט על השבילים. הם צועדים בדבוקות ובבודדים לכיוון חדר האוכל. רובם יחפים, כולם לבושים בחולצות טריקו לבנות.החדר עטור גפן ירוקה, ענפי דקלים וחיטה צהובה ובשלה. וצילומים. המוני צילומים שפותחו לתמונות גדולות ונתלו באהבה על חבלים חומים דקים בעזרת אטבי עץ פשוטים. והבחור המוכשר שצילם לאורך השנים, כמעט בבלעדיות, מצטנע. והיום לא מצלמים (הגנבתי רק אחת קטנה בהחב...

2 תגובות
2314 צפיות
 

החיים שאחרי המוות

31.05.2018

בתקופה האחרונה יצא לי לחוות אובדן מסביב. אבא של חבר טוב נעלם בערב אחד כשנפל בפשטות בתוך הישוב, חברה מן העבר נלקחה על ידי הסרטן הארור, וקרובים רחוקים ומקסימים איבדו את אבי המשפחה אחרי מחלה ארוכה.מכיוון שאני פחות טובה בלהביא עוגות ומאכלים לשבעה, ומכיוון שאף אחד מהם לא היה מאוד קרוב אלי, ממש לפני שיצאתי הצעתי עזרה באיתור נכסים וסדר מחודש בתקציב. כולם הופתעו לרגע, זה נראה לא קשור למעמד הניחומים, אבל בשנ...

0 תגובות
2759 צפיות
 

סטטיסטיקת החגים

28.03.2018

יום שישי. עשר בבוקר. היא מתקשרת ומיד מתחילה לבכות. אני לא ממש מכירה אותה, נפגשנו לפני שנה וחצי בענייני עבודה. פגישה קצרה, מחויכת ומלאת שיתוף נשי. מאז לא שמעתי ממנה, למעט לייק אקראי בפייסבוק. עכשיו היא מתקשרת, "הוא הודיע שהוא רוצה להיפרד, אפשר לבוא אליכם לשבת?". ואין לי זמן להתייעץ עם בעלי או הילדים, היא נואשת לאחוז במשהו, ואנחנו בכלל יוצאים לחתונה ונחזור רק בכניסת שבת בערך... אבל ברור שאפשר לבוא אלינו, עם הילדים כן? מעדכנת את בני ה...

0 תגובות
4552 צפיות
 

להרגיש את החג בדרך שלך

19.09.2017

את מקסימה.כל כך רוצה לקיים את מנהגי החג, להיות חלק מהקהילה, לקיים את כל ההלכות והמנהגים שהכרת וספגת ונשמת. ונראה לך שכולן מסביבך כל כך מתוקתקות ומספיקות הכל ונראות נהדר וגם בישולים וגם עריכה נהדרת לשולחן וגם לבוש כל כך מוקפד. ויש לך שלושה קטנטנים, צפופים, כי התחתנתם מאוחר או כי ככה רציתם או כי ככה אמרו לך שהכי טוב. ואת רגילה הרבה שנים לשבת בבית הכנסת בחרדת קודש. תקיעת שופר, כל נדרי, אבינו מלכנו ונעי...

0 תגובות
5226 צפיות
 

חופש, פשוט.

15.06.2017

לא תמיד ידעתי להעריך את משמעותו של טיול מוצלח, של חופשה טובה מהשגרה.כשהייתי בכיתה ח' יצאנו לשליחות בשטוקהולם. היה מרתק, אבל כפי שמצופה ממתבגרת, ברגע שהוציאו אותי לטיול משפחתי, הייתי זועפת עם אזניות של ווקמן (כזה עם קסטות) על האוזניים. לא אשכח את ההפצרות של הורי כדי שאצא מהרכב השכור לסיור באיזו עיר חדשה שהגענו אליה. סירבתי. מסתבר שלמתבגרים הכי טוב בבית.אבל הימים חלפו ועברתי תקופות חיים מלאות ומגוונות...

0 תגובות
4259 צפיות
 

שבע שנים והודו אחת

08.11.2016

חמש בבוקר, רסיסים ראשונים של שמש, מתעוררת למשמע קול חבטות במרפסת. אחד אחרי השני הם נוחתים ומקפצים הלאה למרפסת הבאה. חמישה קופים אפורים גדולים ושנים קטנים בעקבותיהם. לא מצליחה לחזור לישון. הולכים לישון מוקדם פה בהודו. מרגע שיורד החושך, אנחנו מתכרבלים בחדרים, קוראים, משחקים קצת ושוקעים בשינה אחרי יום טיול. אז גם מתעוררים מוקדם.שבועיים וחצי של משפחה. האמת, רצינו לקפוץ לשבוע באירופה בקיץ, אבל כל כך הרבה...

1 תגובות
8508 צפיות
 

רוצה את הילדים שלי בבית

19.09.2016

שוב אנחנו קמים לפני השמש. הרבה לפני. המואזין מסלסל ברקע וקול שופר נשמע והולך. קריר למרות הקיץ. תיכף יתחיל חורף ואז בכלל הכל יהיה חשוך יותר. בן אחד אני מסיעה לאריאל לעלות על האוטובוס של שש שאיתו הוא יגיע עד מפגש הבקעה, שם הוא יחכה עוד שעה לאוטובוס נוסף ומשם בהסעה לתוך הקיבוץ. הבן השני יצעד לכניסה ליישוב ויעלה בשש ועשרים על הסעה לעיר ויתפלל שלא תיקלע לאיזה פקק מוקדם. אני מתלבטת אם לצאת ולנצח את הפקקים...

1 תגובות
11766 צפיות
 

היא נפלאת בעינינו

19.06.2016

שבת ראשונה כזוג צעיר. לבד בבית הגדול. שקט. רגע ראשון של שקט מאז החתונה. עברו שלושה שבועות."התחתנת תוך כדי", אומרת לי השכנה ביום שישי כשאני עולה להביא לה טחינה שהכנתי והיא לא נותנת לי ללכת לפני שסלט הקישואים מוכן וארוז בשבילנו. כן, החתונה התארגנה תוך כדי הכנות לבר-מצווה של האמצעי, תוך כדי תפקיד חדש ומאתגר ב'חבר', תוך כדי נקיונות לפסח ותוך כדי יצירת קשר בין בעז לילדים, ושלכולנו למשפחה שלו. אז איפה בתו...

1 תגובות
25016 צפיות
 

בין חירות לעצמאות

11.05.2016

רסיסים אחרונים של אור שקיעה קסום. הצפירה תולשת אותי מהמרוץ היומיומי העסוק. איך אפשר לזכור כל כך הרבה בדקת דומיה. לא רוצה לדמום, רוצה לצרוח.הטקס מתחיל. די גנרי. ככה עוברות השנים, ובכל שנה מצטרף עוד מישהו שאני מכירה למעגל השכול. חושבת לעצמי שאני כבר אטומה, כבר עברו הרבה שנים או קצת, זה לא משנה, בשגרה העמוסה ממילא נזכרים רק לרגעים קצרים ואז שוב נשאבים לחיים.ואז, עולה איש עם גיטרה לבמת הטקס והביצוע מפרק...

0 תגובות
7246 צפיות
 

כשתקווה עדינה נשזרת

13.03.2016

הן מגיחות פתאום לתוך המציאות שלי. בדרך כלל זה מתחיל בחברה משותפת שמבקשת ממני להכין קפה. "חשבתי שכדאי שתיפגשו", היא אומרת לי, ואני, מפנה את הספה מערימת הכביסה ומדליקה את האור הקטן, זה שמקל על הבכי. כבר שבע שנים שאני בטלטלה מתמשכת שיוצרת אדוות למרחקים שלא דמיינתי. אל תוך הכאוס הפרטי שלי, זולגות נשים עם הכאוס שלהן. הן באות להתייעץ, לשאול, לחקור, לשתוק, לברר. יש אסונות גדולים מזה, אבל משהו באישה שנשארת ...

5 תגובות
13152 צפיות
 

עוד יום של חול וצל

18.01.2016

השעון מצלצל כרגילחמש וחצי בבוקר. הרוטינה של 'מודה אני', להפעיל חימום במקלחת, להוציא את הכלבה, לעבור על החדשות בחושך, להתקלח, להתלבש, להעיר את הילדים, לצאת לעבודה... רוטינה שבחרתי, משמחת אותי בכל בוקר מחדש... והבוקר, כמו עוד כמה בקרים שמגיחים מהאפלה מידי פעם – אני לא יכולה לעשות הכל כרגיל, קשה לי!את החדשות שמעתי בדרך חזרה אתמול בערב. אני לא שומעת חדשות בדרך כלל, מקפידה להנמיך את הווליום כבר בתשדירים ...

2 תגובות
9387 צפיות
 

נוסעת לא יודעת לאן...

29.12.2015

אין לפוסט הזה פואנטה או אמירה מיוחדת. רק קצת חוויות שאין בהרבה מקומות...כמעט חצות, חוזרת מיום עבודה ארוך בתל אביב. הגעתי לעיר ברכבת בגלל הפקקים של הבוקר. הרכב מחכה לי בתחנה בצומת ירקון. רגע לפני שאני עולה על כביש 5 בדהרה הביתה אני עוצרת לטרמפיסטים בתחנה. עומדים שם שניים. היא לא עולה, הוא כן עולה, לכיוון אריאל. מצוין. בדרך הוא מספר על הגבעה עליה הם גרים, על העניינים המוניציפאלים ועל נתוני הקליטה מול ...

1 תגובות
9462 צפיות
 

התרגלנו לאבסורד

01.11.2015

“בעקבות הפיגוע, צומת הגוש חסום מכל הכיוונים. איילון צפון עמוס ממחלף חולון לגלילות מזרח. כביש החוף עמוס מאוד מפולג עד הסירה בשל תאונת דרכים וזה לוקח חמישים ושתיים דקות… אני מקווה שבימים מאתגרים כאלה לפחות המוסיקה שלנו מנעימה לכם את הזמן”... מילים מהנאום האחרון של יצחק רבין. הרביעי לנובמבר 1995. קריאה להגיע למוזיאון ללא תשלום…הכל מתערבב ברדיו. בדקה אחת מזכירים את השלום ורצח רבין, את הפקקים הרגילים ואת...

3 תגובות
10663 צפיות
 

שתהא השנה יפה ושונה

13.09.2015

שתיים בלילה.פעם ראשונה השבוע שאני פותחת חלונות, בודקת אם אפשר כבר לכבות את המזגן. ענן החול שעטף אותנו התפוגג וסוף סוף אפשר לנשום. כן, פה על ההר, קריר בלילה. כבר כמעט שכחתי.מעניין איך מתרגלים מהר למציאות, גם אם היא לא נדיבה כלפינו. ביום הראשון של תופעת הטבע הייתי בהלם. כמה חול יכול להיות באוויר, לא יאומן. ביום השלישי כבר התרגלתי לתלות את הכביסה בתוך הבית והפסקתי לשטוף את הרצפה שוב ושוב. ופתאום, כשהאו...

1 תגובות
11564 צפיות
 

לא שקופה

17.08.2015

"מצטרפים אלינו לחורשת טל?", הוא עונה לי בצהלה. "מהזה כיף פה, מצאנו בונגלוס ממש ליד המים, פשוט אדיר".ואני רק התקשרתי לשאול אם הם בבית ואפשר להזמין את הבן שלהם לשחק עם שלי, אבל זורמת ועונה בצחוק מעושה: "חצופים... דיברנו על זה בשנה שעברה, לא אמרנו שאתם קוראים לנו כשאתם יוצאים לטבע?";הוא עונה: "ודווקא מה זה חיפשנו עוד משפחה שתבוא איתנו, שיהיו לילדים חברים טובים, את לא מבינה איך כיף פה!";ואני חושבת לעצמי...

19 תגובות
18969 צפיות
 

שבוע כזה של שואה ותקומה

19.04.2015

שבוע כזה של שואה ותקומה. שבוע שבו המחשבות נודדות לעומק מהות החיים פה בארץ ישראל.אני מקפידה ללכת לעמוד עם הילדים שלי בצפירות השונות. ממילא ימי זיכרון הם לא ממש ימי עבודה...עומדת. דמעות. שתי דקות של פער בינדורי שבין סבא וסבתא שניצלו מזוועות השואה בהונגריה, שעברו מסע מפרך של הישרדות ומילוט, ובין בני, הצבר הצעיר בן השבע וחצי. מחבקת אותו בעומדי שתי דקות תמימות לזכר הנספים. מתווכת לו את הטקס שלא קשור למצי...

1 תגובות
13615 צפיות
 

לא פשוט להיות עצמאית

10.03.2015

לא פשוט להיות עצמאית. בטח לא כמתנחלת. כשכל פגישה מצריכה נסיעה ארוכה כי רוב הלקוחות לא יגיעו אל מעבר להרי החושך. כשאני לא יכולה פשוט לפתוח משרד בבית כי זה לא רלוונטי ל99% מהאוכלוסייה. כשבכל הרצאה, כששואלים מאיפה אני, פותחים עיניים ואומרים – את? את לא נראית מתנחלת... ואז אני שמחה שהם שאלו בסוף ההרצאה ולא בהתחלה, כי לפחות הצלחתי לעשות רושם מקצועי לפני שה'שד' ההתנחלותי יצא מהארון. כשאני צריכה לתמחר כל ק...

1 תגובות
13756 צפיות
 

שבת ארגון

30.11.2014

חצות ורבע. מוצ"ש. אני במיטה, מכורבלת מתחת לפוך, ומתחת לחלוני צווחות אימה וצחוק של עשרות נערים ונערות שחווים עכשיו את ההשבעה לחבריא ב'.נדמה כאילו עברו טריליון שנים, ואני עדיין זוכרת את כל הצעדים לשיר 'כשעלו הבילויים מלאי תקוות ויתד תקעו בארץ האבות' שהעלנו בשבט נבטים. מפזמת את השיר ונזכרת בטעם המתוק של הצ'ופרים שאספתי באדיקות (היה לי קיר שלם מלא בהם) ובצבע המרוח על הפנים בצביעת סניף והכנת התפאורות. הי...

1 תגובות
17546 צפיות
 
 

הכירו את הנבחרת

קראו על הכותבות הנהדרות של מתנחלות ברשת, ותוכלו להכיר אותנו קצת יותר לעומק