מוריה תעסן מיכאלי

בן זוג אחד, שני תארים וארבעה ילדים, לאו דווקא בסדר הזה. מתנחלת, פמיניסטית, אמא, אשה, לאו דווקא בסדר הזה. בת 33, במקור מעפרה, כעת בגבעת הראל.

 

הלל הזקן בנחל האסי

19.08.2020

בין נחל האסי לנחל הקיבוצים לחוף הים, התחדדה בי בקיץ הזה ההבנה הפשוטה - העולם מתחלק לשניים. אלה שאכפת להם מהאנשים שסביבם ותורתו של הלל הזקן "מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך" מכתיבה את דרכם, ואלה שלא
 

3 תגובות
472 צפיות
 

אשת ההלכה הבודדה

17.06.2020

כשאני מתרגשת עד הגג והחברות בכלל לא יודעות, כשבני משפחה לא מבינים מה אני עושה כל היום, כשכל מי שפוגש אותי שואל מה אעשה עם זה אחר כך, האתגרים מתעצמים והבדידות גם. ברגעים של פרגון ונחת אני יודעת שעוד יבואו ימים אחרים

3 תגובות
1189 צפיות
 

בדיקת מציאות

12.03.2020

אנחנו, נשות ואנשי ההרים, רגילים למתח באוויר. רגילים לחוש פחד, לתווך לילדים את המציאות, להתעדכן בחדשות כאילו חיינו תלויים בזה. ועדיין משהו כאן שונה

1 תגובות
1086 צפיות
 

על בחירות ובחירות

16.01.2020

עבדתי במערכת הפוליטית, ראיתי איך דברים מתנהלים מקרוב, הבנתי במה אנשים נמדדים ואיך אנשים גדולים באמת יכולים לקדם אג'נדה מעל מחלוקות פנימיות וקטנות. פוסט (א) פוליטי

0 תגובות
1080 צפיות
 

מטען נייד

12.11.2019

יש ימים של שגרה ויש ימים של טירוף. כל אחד ואחת מאיתנו חווים את זה אחרת.
מה עושים כשהשגרה הופכת את עצמה בבת אחת לטירוף של מטח טילים מפתיע או כל טירוף אחר?

1 תגובות
1287 צפיות
 

האמנם מצאתי אהבה?

21.08.2019

'זה לא חכמה שאת אומרת כך, את מצאת אהבה', אמרה לי מישהי לא מזמן. ופתאום המשפט הזה היה נשמע לי כל כך מוזר. האמנם מצאתי אהבה? האם אהבה זה משהו מסוים או מישהו מסוים שמחפשים ומחפשים עד שמוצאים ואוחזים אותו ולא מרפים ממנו? כך לא נראית האהבה שלי בת העשר שנים

2 תגובות
1979 צפיות
 

שמחת תורה

10.06.2019

סיימתי עם ילדי הבכור והמתמיד לספור את ספירת העומר בברכה, ועמדתי וזלגו עיניי דמעות והסברתי לו שאני באמת ובתמים מתרגשת מכך שאנו עומדים שוב לקבל את התורה. ולא הסברתי לו שאני מתרגשת מכך שניתנה לי הזכות ואני חלק מהעולם של לומדי ולומדות התורה. מכך שמאז שעמדו נשים במעמד הר סיני וקיבלו את התורה מפי הגבורה יחד עם האנשים, לא היה דור של פריחה כזו בלימוד התורה הנשי

0 תגובות
1485 צפיות
 

על בית סגול ולקיחת אחריות

06.03.2019

לא מזמן התחלתי להיחנק. זה לא קרה בבת אחת אחרת מיד הייתי שמה לב.
רק מפגש דו שבועי של חבורה מסוימת שבו כל פעם הייתי צריכה לספר באמת מה שלומי,
גרם לי להבין שבכל פעם שאני נדרשת להסתכל פנימה אני מרגישה חנוקה יותר ויותר.

4 תגובות
1697 צפיות
 

קומי אורי

09.02.2019

השקט המדומה בשבת שעברה עלינו, לא השכיח ולא הניח. הרצח הנורא של אורי אנסבכר הי"ד, מחייב אותנו לא לשתוק, מחייב לענות על שאלות של טוב ורע, צלם א-לוהים ועשיית צדק

1 תגובות
3186 צפיות
 

ייסורי התלבטות

17.01.2019

יש לי כמה תכונות טובות. לא הרבה, אני סופרת אותן. אני מודעת להן פחות או יותר אבל לא כמו לתכונות שאינן טובות.
יש אחת שאני זוכרת אותה כפי שאני זוכרת את עצמי – מאז ומתמיד היא חלק ממני.
קוראים לה יכולת קבלת החלטות. או לצורך הדיוק – אי היכולת לקבל החלטות.

1 תגובות
1270 צפיות
 

היפים והכנים

19.11.2018

על חטאי אני מתוודה היום – אני אוהבת לצפות בסדרות.
אוהבת לצפות בפנטזיה בלתי אפשרית של מציאות שלעולם לא תקרה.
הדבר הבלתי מציאותי המרכזי בסדרות זה השיח הפתוח והזורם שיש לכל דמות עם כל דמות.

1 תגובות
1256 צפיות
 

סביב הכאב

08.10.2018

מה שונה במה זו מכל במה אחרת? הרי בלוגים למכביר יש ברשת: על אוכל, על חינוך ילדים, על שימוש במחשבים. וכל בלוג מתעסק במה שייחודי לו. גם בלוגים ששייכים לקבוצת ייחוס מסויימת יש לא מעט: כאלה שמתרכזים בנשים על שלל הנושאים שמעניינים לדעת הכותבות והכותבים דווקא נשים, כאלה שמיועדים לאנשי טיול ואהבת הארץ או חוצה לה ועוד. ואנו? מתנחלות אנחנו. ועדיין – כמה זה מעסיק את הכתיבה שלנו? כמה זה מעסיק את הקוראות והקוראים שלנו? כי הבלוג שלנו בא לתאר את חיי היום יום. ...

0 תגובות
1065 צפיות
 

קצת על החופש, קצת על לגדול

24.07.2018

בחופש הגדול הזה יש לי פריווילגיה – חופשת לידה. זה אומר שאני בבית. כל הזמן. לא מחפשת פתרונות מתחת לשולחן, לא תופרת מסגרת למסגרת, לא מבקשת טובות עד שנמאס לי מעצמי – פשוט בבית. עם הילדים. זה לא תמיד פשוט. לפעמים הרבה יותר קל להגיע אחר הצהריים ולנסות לפצות על עוד יום חופש ללא הורים בנסיעה לפיצרייה קרובה. או לבקש מהאיש להקפיץ את כולם לירושלים ולהיפגש שם על תקן הורים שעושים כיף בלבד. להיות בבית זו מחוייב...

0 תגובות
1796 צפיות
 

שמור על קשר

09.05.2018

עם כמה שזה יישמע מוזר, אני לא אוהבת לחשוף דברים אינטימיים מדי עלי או על משפחתי הקרובה. אני כותבת המון על דברים שחשובים לי, על עניינים שקרובים אלי ולפעמים גם על רגשות שזה מעורר בי אישית, אבל מעולם לא חשפתי ככה סיפור לרוח. אבל אני מאמינה שהסיפור הזה יכול להיות קריטי ולו עבור זוג אחד, אז טלו את המשקפת ובואו וראו דרך חלון ביתי מה התחולל בו בתקופה האחרונה. לפני כשנתיים התחולל משבר קשה בקרבתנו. לא היה זה תלוי באיש מאיתנו, ועדיין הוא טלטל את ע...

2 תגובות
6948 צפיות
 

כמה רגעים של שלווה

11.09.2017

ובבוקר אחד בחודש יולי התעוררו להן עשרים נשים על שפת הכינרת, התמתחו לאורן של קרני השמש החמימות ושאפו אינספור חלקיקים של חופש אל תוך ריאותיהן. הכל התחיל לפני ארבע עשרה או חמש עשרה שנים. קבוצת נשים הרפתקניות יצאה מהיישוב הצעיר גבעת הראל צפונה אל עבר הימה האהובה. הנשים היקרות נדדו מחוף אל חוף, תקשרו זו עם זו בין הרכבים באמצעות פלאפונים פשוטים ונטולי קבוצות וואצאפ עד שמישהי הכריזה שמצאה את החוף האולטימטי...

0 תגובות
4908 צפיות
 

געגועים

15.02.2017

סבא? אתה יכול לשמוע אותי? זה קצת קשה כרגע, בתוך הרעב האיום והאכזר והתנאים הלא אנושיים שסביבך. אבל תנסה, תקשיב לי. אנחנו ניפגש עוד יובל שנים בערך. אני אהיה הנכדה הרביעית שלך ותלמד אותי להגיד 'מוצץ' כשתפחד שהגננת לא תבין אותי, הקטנה מכולם בגן.סבא, אתה יודע, כעת כשאתה לוקח מדי אסיר מנוולים מאדם מת כדי שתוכל לעמוד במסדר הבא, דע לך שאתה עוד תהיה אדם מכובד ואהוב על הבריות שהנכדות שלך יאהבו להשתעשע בעניבות...

0 תגובות
6808 צפיות
 

קצת עלי וקצת על מאמץ

17.08.2016

החופש. אוהו החופש. כמה דברים כבר נכתבו עליו. כמה דברים עוד עומדים להיכתב. ועדיין, בכל פעם הוא פוגש אותי מחדש ומפתיע אותי בנקודות חשופות שטרם נגעתי בהן. והנה, אחת מרכזית.אני צריכה להתאמץ כדי להיות טובה.ואני אסביר: במשך רוב חיי הצעירים לא נהגתי להתאמץ. זה היה משהו שדרש ממני מאמץ (כפי שאתם יכולים לנחש לבד) אז פשוט ויתרתי מראש. את הלימודים העברתי בנחת ובקלילות והיכן שנדרש ממני מאמץ כלשהו, כמו חמש יחידות...

0 תגובות
7320 צפיות
 

קצת מחמאות אם אפשר

23.06.2016

אני רוצה לדבר רגע על מחמאות. עניין שולי אולי, אבל לדעתי מעט אנדר-רייטד.אומר זאת חד משמעית – יש מחמאות שקידמו אותי בחיים. משפט פה, מילה שם, נחקקו אצלי עמוק בתודעה ולקחו חלק בעיצוב בדמות שלי. דוגמאות? בבקשה.כשהייתי בכיתה ו' נבחנתי במבחן בתנ"ך. אני זוכרת שהיה קשה. הגעתי ללא אוויר לנשימה וללא זמן מיותר לשאלה האחרונה: "נניח ואת עיתונאית, מה היית שואלת את שאול שחזר מהמלחמה?". לא היה לי זמן לחשוב על משהו י...

1 תגובות
6917 צפיות
 

אל, בנה ביתך בקרוב.

01.05.2016

הר הבית. שתי מילים שאוצרות בתוכן עבורי עולם שלם. אני לא יודעת לגמרי להסביר מהיכן נולד אצלי הקשר העמוק במיוחד לבית המקדש ולחסרונו, לאהבת ירושלים העתיקה והחדשה בדם, ולמערכת יחסים שהולכת עמי כל הזמן למה שהיה ולמה שחרב. אולי זה מפני שכשהייתי קטנה יותר, ימי תשעת הימים הוקדשו על ידי אמי לסיורים ירושלמים משפחתיים. היינו אוחזות באחד ממדריכי ירושלים ומשוטטות בין טליתא קומי במרכז העיר לקארדו בעיר העתיקה. גם ב...

0 תגובות
8228 צפיות
 

כיאה לפורים - חצי שמח חצי כואב

22.03.2016

הפוסט הזה יהיה קצת שונה מאחרים. הוא לא מספר סיפור אישי ולא נוגע רק בי. הוא מתאר את מה שאני חושבת עליו כרגע יום יום ולפעמים שעה שעה.ולפני הכל – שימו רגע את המילה 'פמיניזם' בצד. נכון, אני פמיניסטית, אבל לא בגלל זה אני חושבת את המחשבות הבאות. ליהפך, כיוון שחשבתי אותן ודומות להן, הגעתי למסקנה שאני פמיניסטית. אבל כיוון שהמילה הזאת מרתיעה עוד אנשים רבים ונשים רבות, פשוט שימו אותה כרגע בצד וקראו את הדברים ...

2 תגובות
9440 צפיות
 
 

הכירו את הנבחרת

קראו על הכותבות הנהדרות של מתנחלות ברשת, ותוכלו להכיר אותנו קצת יותר לעומק