מוריה תעסן מיכאלי

בן זוג אחד, שני תארים וארבעה ילדים, לאו דווקא בסדר הזה. מתנחלת, פמיניסטית, אמא, אשה, לאו דווקא בסדר הזה. בת 33, במקור מעפרה, כעת בגבעת הראל.

 

סביב הכאב

08.10.2018

מה שונה במה זו מכל במה אחרת? הרי בלוגים למכביר יש ברשת: על אוכל, על חינוך ילדים, על שימוש במחשבים. וכל בלוג מתעסק במה שייחודי לו. גם בלוגים ששייכים לקבוצת ייחוס מסויימת יש לא מעט: כאלה שמתרכזים בנשים על שלל הנושאים שמעניינים לדעת הכותבות והכותבים דווקא נשים, כאלה שמיועדים לאנשי טיול ואהבת הארץ או חוצה לה ועוד. ואנו? מתנחלות אנחנו. ועדיין – כמה זה מעסיק את הכתיבה שלנו? כמה זה מעסיק את הקוראות והקוראים שלנו? כי הבלוג שלנו בא לתאר את חיי היום יום. ...

0 תגובות
371 צפיות
 

קצת על החופש, קצת על לגדול

24.07.2018

בחופש הגדול הזה יש לי פריווילגיה – חופשת לידה. זה אומר שאני בבית. כל הזמן. לא מחפשת פתרונות מתחת לשולחן, לא תופרת מסגרת למסגרת, לא מבקשת טובות עד שנמאס לי מעצמי – פשוט בבית. עם הילדים. זה לא תמיד פשוט. לפעמים הרבה יותר קל להגיע אחר הצהריים ולנסות לפצות על עוד יום חופש ללא הורים בנסיעה לפיצרייה קרובה. או לבקש מהאיש להקפיץ את כולם לירושלים ולהיפגש שם על תקן הורים שעושים כיף בלבד. להיות בבית זו מחוייב...

0 תגובות
951 צפיות
 

שמור על קשר

09.05.2018

עם כמה שזה יישמע מוזר, אני לא אוהבת לחשוף דברים אינטימיים מדי עלי או על משפחתי הקרובה. אני כותבת המון על דברים שחשובים לי, על עניינים שקרובים אלי ולפעמים גם על רגשות שזה מעורר בי אישית, אבל מעולם לא חשפתי ככה סיפור לרוח.אבל אני מאמינה שהסיפור הזה יכול להיות קריטי ולו עבור זוג אחד, אז טלו את המשקפת ובואו וראו דרך חלון ביתי מה התחולל בו בתקופה האחרונה.לפני כשנתיים התחולל משבר קשה בקרבתנו. לא היה זה תל...

1 תגובות
5857 צפיות
 

כמה רגעים של שלווה

11.09.2017

ובבוקר אחד בחודש יולי התעוררו להן עשרים נשים על שפת הכינרת, התמתחו לאורן של קרני השמש החמימות ושאפו אינספור חלקיקים של חופש אל תוך ריאותיהן. הכל התחיל לפני ארבע עשרה או חמש עשרה שנים. קבוצת נשים הרפתקניות יצאה מהיישוב הצעיר גבעת הראל צפונה אל עבר הימה האהובה. הנשים היקרות נדדו מחוף אל חוף, תקשרו זו עם זו בין הרכבים באמצעות פלאפונים פשוטים ונטולי קבוצות וואצאפ עד שמישהי הכריזה שמצאה את החוף האולטימטי...

0 תגובות
4000 צפיות
 

געגועים

15.02.2017

סבא? אתה יכול לשמוע אותי? זה קצת קשה כרגע, בתוך הרעב האיום והאכזר והתנאים הלא אנושיים שסביבך. אבל תנסה, תקשיב לי. אנחנו ניפגש עוד יובל שנים בערך. אני אהיה הנכדה הרביעית שלך ותלמד אותי להגיד 'מוצץ' כשתפחד שהגננת לא תבין אותי, הקטנה מכולם בגן.סבא, אתה יודע, כעת כשאתה לוקח מדי אסיר מנוולים מאדם מת כדי שתוכל לעמוד במסדר הבא, דע לך שאתה עוד תהיה אדם מכובד ואהוב על הבריות שהנכדות שלך יאהבו להשתעשע בעניבות...

0 תגובות
5982 צפיות
 

קצת עלי וקצת על מאמץ

17.08.2016

החופש. אוהו החופש. כמה דברים כבר נכתבו עליו. כמה דברים עוד עומדים להיכתב. ועדיין, בכל פעם הוא פוגש אותי מחדש ומפתיע אותי בנקודות חשופות שטרם נגעתי בהן. והנה, אחת מרכזית.אני צריכה להתאמץ כדי להיות טובה.ואני אסביר: במשך רוב חיי הצעירים לא נהגתי להתאמץ. זה היה משהו שדרש ממני מאמץ (כפי שאתם יכולים לנחש לבד) אז פשוט ויתרתי מראש. את הלימודים העברתי בנחת ובקלילות והיכן שנדרש ממני מאמץ כלשהו, כמו חמש יחידות...

0 תגובות
6576 צפיות
 

קצת מחמאות אם אפשר

23.06.2016

אני רוצה לדבר רגע על מחמאות. עניין שולי אולי, אבל לדעתי מעט אנדר-רייטד.אומר זאת חד משמעית – יש מחמאות שקידמו אותי בחיים. משפט פה, מילה שם, נחקקו אצלי עמוק בתודעה ולקחו חלק בעיצוב בדמות שלי. דוגמאות? בבקשה.כשהייתי בכיתה ו' נבחנתי במבחן בתנ"ך. אני זוכרת שהיה קשה. הגעתי ללא אוויר לנשימה וללא זמן מיותר לשאלה האחרונה: "נניח ואת עיתונאית, מה היית שואלת את שאול שחזר מהמלחמה?". לא היה לי זמן לחשוב על משהו י...

1 תגובות
6068 צפיות
 

אל, בנה ביתך בקרוב.

01.05.2016

הר הבית. שתי מילים שאוצרות בתוכן עבורי עולם שלם. אני לא יודעת לגמרי להסביר מהיכן נולד אצלי הקשר העמוק במיוחד לבית המקדש ולחסרונו, לאהבת ירושלים העתיקה והחדשה בדם, ולמערכת יחסים שהולכת עמי כל הזמן למה שהיה ולמה שחרב. אולי זה מפני שכשהייתי קטנה יותר, ימי תשעת הימים הוקדשו על ידי אמי לסיורים ירושלמים משפחתיים. היינו אוחזות באחד ממדריכי ירושלים ומשוטטות בין טליתא קומי במרכז העיר לקארדו בעיר העתיקה. גם ב...

0 תגובות
7521 צפיות
 

כיאה לפורים - חצי שמח חצי כואב

22.03.2016

הפוסט הזה יהיה קצת שונה מאחרים. הוא לא מספר סיפור אישי ולא נוגע רק בי. הוא מתאר את מה שאני חושבת עליו כרגע יום יום ולפעמים שעה שעה.ולפני הכל – שימו רגע את המילה 'פמיניזם' בצד. נכון, אני פמיניסטית, אבל לא בגלל זה אני חושבת את המחשבות הבאות. ליהפך, כיוון שחשבתי אותן ודומות להן, הגעתי למסקנה שאני פמיניסטית. אבל כיוון שהמילה הזאת מרתיעה עוד אנשים רבים ונשים רבות, פשוט שימו אותה כרגע בצד וקראו את הדברים ...

2 תגובות
8544 צפיות
 

איך נפרדים מדור?

07.02.2016

בחודש האחרון נפרדנו, אישי ואני, משלושה מהורי הורינו. שוטטנו בין שבעה לשבעה, השווינו שכנים וחוויות ומצאנו מהו המקום הנוח ביותר לחנות בו בהר המנוחות. עכשיו, מיד בתום השבעה האחרונה לזמן הקרוב (שומעים אותי שם למעלה?) יצא לי לחשוב מה מיוחדת הזכות שנפלה בחלקנו. אם אלך דור אחד קדימה, הרי ששלושת ילדינו איבדו במספר שבועות בודדים שלושה סבים וסבתות 'גדולים' שהמכנה המשותף היחיד ביניהם זה אותם שלושה צאצאים עצמם....

3 תגובות
8793 צפיות
 

ריקוד משלך

17.12.2015

בתואר הראשון שלי הייתי עסוקה. למדתי לימודים של שני חוגים ראשיים וקשים, העברתי סמינריונים לפרנסתי ולהנאתי, ולמדתי יום נוסף במכללה למדינאות בשביל הנשמה והכיף. בזמן שנשאר בין לבין יצאתי לדייטים וטוויתי קשרים, שחלקם החזיקו מעמד שבועיים וחלקם התמוססו באותו הערב בקור של הר הצופים. אלה היו שנים עמוסות ונפלאות. זה כיף להיות עמוסה, זה כיף להרגיש סיפוק ולמלא את היום בעשרות משימות צפופות שמשפיעות עלייך ועל אחר...

4 תגובות
9655 צפיות
 

מחפשת

19.10.2015

"אז מה את עושה בימים אלה?""אני? אני מחפשת עבודה."אני? אני רוקמת חלומות ומקווה שיתגשמו, אני שולחת את לחמי על פני כל מים אפשריים, אני מחפשת היכן שאני בטוחה שאמצא וממלאת את ימיי בעננים ורודים שהנה, עוד רגע קט, ואני כבר יושבת במשרדי החדש מלא האידאלים, מוקפת באנשים חביבים, בעלת משרה תובענית ומספקת, גמישה בשעות המשפחתיות בתיאום מושלם עם האיש שלי, חוזרת בחיוך הביתה והולכת לישון בסיפוק.ואז אני מתעוררת לעוד ...

9 תגובות
12769 צפיות
 

וכיפר בעדו ובעד ביתו

18.09.2015

ראש השנה. אני אמא כבר כמעט חמש שנים. לבית הכנסת אנו יוצאים חמושים בשלושת ילדינו. שני הגדולים הכל-כך שונים זה מזה לבושים בבגדים תואמים ואילו הקטנה נאבקת בתוך שמלה עם כיווצים למעלה והמון בד למטה, בדיוק כמו שאמא שלה הייתה חולמת לעצמה. מאוחר יותר זה יתחלף בבגד גוף סטנדרטי. התפילה שלי היא כבר לא רק שלי. אני עם עגלה בתוך בית הכנסת, יום אחד זה מחזיק מעמד לחצי שעה שלמה ואילו ביום השני הקטנה פרגנה לי תפילת מ...

7 תגובות
12378 צפיות
 

אשת ההר

27.08.2015

אני מוריה. וכמו כולם וכמו כולן, אני המון דברים בו זמנית. אני בת, אחות ונכדה. אני אמא לשלושה ילדים מקסימים ומשמחים במיוחד וגם רעיה. אני יהודיה ודתיה ואשה. אני פמיניסטית, ימנית ועדיין מתחבטת אם שמרנית ליברלית במיוחד או ההיפך. ואני גם מתנחלת. חלק מההגדרות שלי נולדו יחד איתי, חלק צברתי עם השנים. הגדרתי כמתנחלת נוצרה אצלי בגיל שש עת קבעו הוריי את משכנם ביישוב עפרה, וקיבלה חותמת חיזוק עת אישי ואני בחרנו ג...

2 תגובות
11936 צפיות
 

עשר שנים לגוש קטיף

20.07.2015

יש ניחוחות שבאים עם תקופות. עוד טרם נכנס ניסן אפשר להריח התחדשות וניקיון באוויר. לפני אלול הלילות מתקררים בריח של התחלות. כבר עשר שנים שבתקופה הזאת ישנם רגעים שאני ממש מריחה פיזית ים תכול-טורקיז, הכי נקי ויפה שראיתי אי פעם. גם ריח החול מתגנב אלי מידי פעם עם קולות של צחוק וחום של צהרי שישי בטרמפים מזדמנים בדרך לים. וכאשר חולפים הימים, הריח הופך לקולות. ובדיוק כמו אז, קולות שירה מלווים אותי לכל מקום. ...

5 תגובות
11904 צפיות
 

חוויות מהשבעה

15.02.2015

עד לפני כמה שבועות, לא ידעתי ש'שבעה' יכולה להיות אירוע כל כך מרתק. עד לפני כמה שבועות, גם אמא שלי לא חשבה כך. מיד בתום ההלוויה על סבי היא אמרה שאפשר למצוא אותה בחדר למעלה, ארוחות נא להכניס מתחת לדלת. בסופו של דבר כולנו הצטערנו שזה נגמר. שבעה ימים עמוסים במבקרים, בני משפחה, חברים ושכנים, ומכל אחד ניתן לשמוע עוד סיפור על סבא, עוד סיפור על המבקר עצמו, עוד סיפור על דור שהולך ואובד.סבא שלי, סבא ניסים, שע...

2 תגובות
14350 צפיות
 

עבודה שבלב

26.12.2013

אחות יקרה,אמנם עבר הרבה זמן מהוויכוח שלנו בראש השנה. אבל אני מרגישה שדברים נשארו פתוחים, וחייבים הסבר. לפחות מצידי.היה לך קשה שאנחנו, האחיות הגדולות והמיניקות ברובנו, היללנו את ההיתרים שניתנו לנו על מנת לא לצום בצום גדליה. התקוממת כנגדנו שאולי הרבה דברים מותרים לנו בעקבות המצב המשפחתי שלנו, אבל מה שקשה לך זו הקלות והשמחה שבהן אנו מתבוננות על הדברים. מוזר לך לראות כיצד איננו הולכות לתפילות הימים הנור...

5 תגובות
25059 צפיות
 

לא זיהיתי אותה

03.03.2013

לא זיהיתי אותה, את הבחורה הזאת במסיבת פורים. אם כי היא הייתה לי קצת מוכרת. הסתכלתי עליה שותה מדי פעם יין, ושמחתי איתה שהיא משוחררת. ראיתי איך היא רקדה בשמחה עצומה ובקלילות מדהימה, והתפעלתי מכך שהיא אפילו פיזזה במרכז המעגל מבלי לחשוב מה האחרות יחשבו או יגידו. היא באמת נהנתה מכל רגע.לאו דווקא בגלל הדי-ג'יית - זו יכלה לשחק במערכון על מסיבות פורים למתנחלות מבלי להתאמץ בכלל, אם בגלל מילות הנקמה שהודגשו ב...

3 תגובות
31183 צפיות
 
 

הכירו את הנבחרת

קראו על הכותבות הנהדרות של מתנחלות ברשת, ותוכלו להכיר אותנו קצת יותר לעומק