משפחה
סיפור שאין לו סוף
27.05.2020לחג השבועות הזה החלטתי להגיע עם ספר-ביכורים. כל השאלות והחידות הבלתי פתורות שהיו לי על מגילת רות, כל הפירושים שהכרתי, המדרשים והפסוקים, גובשו לסיפור אחד על שורשיו של בית המלוכה שלנו
שמחה שלימה
19.05.2020במוצאי שבת הבנו שהחתונה המתוכננת ליום ראשון לא תוכל להתקיים לפי התכנית. עם כאב הלב, הדמעות וההתרגשות הגדולה, קיבלנו מתנה
מה אתה רוצה שנבין מזה
02.04.2020טוב ורע הולכים תמיד יחד, ובכל זאת זה מטלטל אותי. מצד אחד יש כל כך הרבה טוב כששכבות רבות של "מייק-אפ" הוסרו מחיינו, ומצד שני המחירים בגוף ובנפש, בכלכלה ובחברה הם עצומים. מה אנחנו אמורים ללמוד?
לחשוב אחורה. לחשוב קדימה
29.03.2020מה יזכרו הילדים שלנו בעוד 30 שנה מהבידוד של היום? האם תיצרב בהם חוויה של פחד או גיבוש משפחתי ולמידה? האם ירגישו שהיו עבורנו עול בלתי נסבל או אהובים ורצויים?
שלושים ושמונה
20.02.2020לכבוד המאורע המכונן של יום הולדתי החולף, קיבצתי כמה תובנות חיים נשיות, כמספר שנותיי ומתוך ניסיון חיי
מושלמים כמו שאנחנו
23.01.2020כבר שנים ארוכות שאני מלמדת צילום וקולנוע, אבל רק לאחרונה הבנתי מהו הכוח האמיתי של צילום תמונה משפחתית מושלמת. תגידו צ'יז
נאסף תשרי
31.10.2019יש משהו אחד שמאחד את כל נשות ישראל ממזרח ומערב, ממבשלות הקרפלך והגפילטע ועד מבשלות החריימה - קיטורים. מה היו אומרות סבתא ברכה וסבתא חנה שלי, ומה זה אומר על הדור הזה ועליי
אני ול"ג בעומר
22.05.2019
אם אתם נוסעים למירון תמסרו לרבי שמעון ד"ש חם, רותח, בוער ממני… בתוספת נגיעות שיעול ודמעות בעיניים.
אני אדליק נר לכבוד ר' שמעון בר יוחאי, בביתי שבו אדאג להגיף את החלונות מבעוד יום,
אזכיר לילדים לכבס מיד את הבגדים שלהם כשהם חוזרים מהמדורה, ואהיה בהודיה גדולה ועצומה, של"ג בעומר נמשך יממה אחת בלבד.
נולדנו פמינסטיות
17.03.2019
נולדתי פמיניסטית. הייתי בטוחה ששום דבר לא יעצור אותי מלהיות הסופרוומן שתכננתי להיות.
רציתי להתאמץ ולעבוד קשה כדי שלא תהיה שום תקרת זכוכית שתעצור אותי.
עד שהגיע הזמן ובחרתי בעצמי בתקרה הזו.
קציצות
17.10.2018נולדתי לתוך מציאות של סבתא אחת בלבד. כל השאר נפטרו 15 שנה ויותר לפני שנולדתי. את סבתא פנינה איבדתי פעמיים, בפעם הראשונה כשהייתי בת 15 והיא חלתה באלצהיימר, ובפעם השנייה כשהיא נפטרה לפני 5 שנים. כשהייתי קטנה אהבתי נורא ללכת לסבתא בבני ברק. היא הייתה גרה ברח רבי עקיבא, וכשהייתי באה אליה אהבתי להסתכל עליה מבשלת. אני עדיין זוכרת את העיניים היפות הכחולות, והחיוך על הפנים בזמן שהייתה בוחשת בסיר, טועמת, מוסיפה עוד פפריקה ועוד טיפה מלח, מגלגלת את הקציצ...
מילים של בכורה
29.04.2018כשהייתי בכיתה ה' חברה קראה לאמא שלי מכונת לידה. אני זוכרת את הבושה, ואת הכעס. הייתה טיפת אמת בדבריה, אנחנו שמונה ילדים שנולדנו בטווח של עשור. מאוחר יותר סיפרתי לאבא, הוא אמר לי שילד מדבר מלוכלך אם בבית שלו מדברים מלוכלך. במקרה שלה זה באמת היה נכון, אבל זה לא שטף ממני את התחושה הקשה. גדלנו ביישוב דתי בורגני, ממוצע הילדים לא היה שמונה, יותר באזור החמש, וגם מי שגדל במשפחה מרובת ילדים היה מופתע מהצפיפות שבין הילדים אצלנו בבית. אחרי...
סטטיסטיקת החגים
28.03.2018יום שישי. עשר בבוקר. היא מתקשרת ומיד מתחילה לבכות. אני לא ממש מכירה אותה, נפגשנו לפני שנה וחצי בענייני עבודה. פגישה קצרה, מחויכת ומלאת שיתוף נשי. מאז לא שמעתי ממנה, למעט לייק אקראי בפייסבוק. עכשיו היא מתקשרת, "הוא הודיע שהוא רוצה להיפרד, אפשר לבוא אליכם לשבת?". ואין לי זמן להתייעץ עם בעלי או הילדים, היא נואשת לאחוז במשהו, ואנחנו בכלל יוצאים לחתונה ונחזור רק בכניסת שבת בערך... אבל ברור שאפשר לבוא אלינו, עם הילדים כן? מעדכנת את בני ה...
אחותי הקטנה מתחתנת
03.01.2018אחותי הקטנה מתחתנת עם הילד הכי יפה ביישוב. הם מתחתנים אבל איכשהו נראים לי עדיין ילדים. ילדים שנסעו כל בוקר באותה הסעה לבית ספר, ארגנו ביחד את ההכתרה בסניף, וקיבלו ביחד את השם החדש בשבט בבני עקיבא; ילדים שגדלו יחד, עברו את כל גיל ההתבגרות באסמסים והתכתבויות, והמדרכות בכביש המקיף זוכרות להם את כל הסודות. החברות ביניהם לא התחילה מהגן של רקפת. היא התפתחה לאט עם השנים, הרבה אחרי שהוא משך לה בצמות באוטובוס, באחד הספסלים. ביישוב קהילתי בו כ...
הכירו את הנבחרת
קראו על הכותבות הנהדרות של מתנחלות ברשת, ותוכלו להכיר אותנו קצת יותר לעומק
