בריאות
לא לבד
05.01.2020היא נורמלית, היא לא משוגעת. זה קורה לאחת מארבע נשים, כל כך נפוץ וכל כך לא מדובר. בואו נדבר על דיכאון אחרי לידה
ניצחת איתי הכל
26.11.2019במזל טוב ושמחה גדולה חגגנו לטוהר שלנו בת מצווה. מאוד התרגשנו. כמו כולם. לא. לא כמו כולם. הרבה יותר מכולם. ב-12 השנים האחרונות עברנו דרך ארוכה, ולמדנו בה הרבה על פריצת גבולות והגשמת מטרות ועל האנשים שהולכים אתנו בדרך
ניסים קטנים, ניסים גדולים
19.09.2019היא שקלה טיפ טיפה יותר משקית סוכר, המיניאטורית היפהפייה שלנו שהגיחה לעולם מוקדם מהצפוי, יומיים לפני ראש השנה תשע"ט. כרם בת שנה. המסע שהעבירה אותנו נצרב בתוכנו, מלמד אותנו להעריך את השפע ולהתקדם ביחס לעצמנו
(welcome to the club (foot
19.02.2019טרם הספקתי להתבונן בפניו של התינוק וללמוד את עיקולי שפתיו העדינות, עוד לא ליטפתי את ידיו הזעירות והשבריריות, וכבר מוגשת לי חבילה עטופה שחציה מגובסת ברגליה מהבהונות ועד הטיטול, גבס קשה וקר למגע
הלב מתחיל שוב להאמין
23.01.2019
שנה וחודשיים עברו מאז עד להיום והמצב של אבינעם נשאר יציב.
הלב, שהתכונן לגרוע מכל, מתחיל להאמין שוב. שאולי. שיכול להיות.
יכול להיות שהמחלה חשוכת-המרפא בדרך להגדרה חדשה?
קציצות
17.10.2018נולדתי לתוך מציאות של סבתא אחת בלבד. כל השאר נפטרו 15 שנה ויותר לפני שנולדתי. את סבתא פנינה איבדתי פעמיים, בפעם הראשונה כשהייתי בת 15 והיא חלתה באלצהיימר, ובפעם השנייה כשהיא נפטרה לפני 5 שנים. כשהייתי קטנה אהבתי נורא ללכת לסבתא בבני ברק. היא הייתה גרה ברח רבי עקיבא, וכשהייתי באה אליה אהבתי להסתכל עליה מבשלת. אני עדיין זוכרת את העיניים היפות הכחולות, והחיוך על הפנים בזמן שהייתה בוחשת בסיר, טועמת, מוסיפה עוד פפריקה ועוד טיפה מלח, מגלגלת את הקציצ...
הכירו את הנבחרת
קראו על הכותבות הנהדרות של מתנחלות ברשת, ותוכלו להכיר אותנו קצת יותר לעומק
